חנה אריאל במדבר קמב

יחוד ה' אשר נשבע לאבותינו לבנות את פ' העיקרי הנ"ל אל מקום היש ודבר בפ"ע דוקא והיינו במנהג ד"א בנוהג שבעולם כמ"ש בפ' דברים את הדרך נלך בה ואת הערים. אשר נבא אליהן. רק שמשה עשה על צד השלימות יותר כי הוא ידע מטוב הארץ זבת חלב ודבש כדבר ה' וע"י הראי' וידיעה תתעורר ענג הטבע שבנה"ט וגוף שלהם כנ"ל בסעודה ביממא והוא הוא הכח דפ' העקרי הבא להבנות בא"י כנ"ל שיבא כח יחודו ית' גם בישות הגוף ונה"ט שיתעוררו אל הכיבוש שהוא בנין הפרצוף. והבן. (משא"כ מה שאמרו ישראל בפ' דברים נשלחה אנשים וגו' את הדרך נלך בה וגו' הוא כח פ' הארה והמ"י). והנה המרגלים התרים את הארץ כולם אנשים ראשי ב"י המה לא הי' בהם רק כח בחי' פ' הארה שהוא התפעלות הביטול בהשגה והבנה. לכן אמרו ונהי בעינינו כחגבים. כי בכח הזה א"א לכבוש את המדות תקיפין דכנעני חתי ואמורי וכו' כמשנ"ת כ"פ שפ' הארה אינו מגיע להיפך המדות. ולפי שלא השיגו כ"א ענין פ' הארה לכן אמרו גם בעה"ב אינו יכול להוציא כליו משם פי' כי ידוע שהמברר צריך להתלבש בלבושי המתברר והמברר הכללי ידוע שהוא שם מ"ה החדש בחי' הביטול הגמור אלא שמתלבש מדרי' אחר מדרי' בכדי לברר את מדרי' שלמטה הימנו כידוע בכ"ד וכשראו תוקף המדות דכנעני חתי וגו' וגם בני ענק מן הנפילים וכו' אמרו בדעתם שא"א לברר אותם בכח הביטול ואין להם אלא ביטול והעברה מן העולם כמ"ש ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ וגו'. ויהס כלב וכמ"ש רז"ל וכי זו בלבד עשה לנו בן עמרם וכו' שהאיר לנו אור גדלות ז"א דתיקון בהוצאה ממצרים כנ"ל. עלה נעלה פי' דודאי במדרי' הביטול דפ' הארה לבד שהוא רק בענין ותורה אור הנ"ל א"א לברר ארץ הכנעני והחתי וגו' כי האור מתעלם בהתלבשותם בהם. אבל עלה נעלה אל בחי' היחוד דק"ש בעונתה וירשנו אותה

פרשה קרח

כי כל העדה כולם קרושים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה' יפלא מאוד איך יפצו פה לומר שכולם שוים למשה. מי עלה שמים וגו' ואת מי דבר ה' כמו משה. וגם אהרן קדוש ה' איך אפשר שלא הי' נראה בעליל כבוד קדושתו ומעלתו שאין כמוהו בכ"י. וסוף הענין וידבר ה' אל משה ליקח המטות וליתנם באוה"מ. והאיש אשר אבחר מטהו יפרח והשיכותי מעלי את תלונות בנ"י. למה בזה והשיכותי הלא פתיחת האר את פיה ותבלע אותם נס גדול הוא ומורה מאוד לאמת דברי משה כי ה' שלחני ול מלבי. ובדרז"ל מלמד שלקח קרח ר"ן אנשים והלבישם טליתות שכולן תכלת והביאם לפני משה ואמר טלית שכולו תכלת חייבת בציצית כו'. וכן שאל בית מלא ספרים חייב במזוזה וכו'. ולסברתו היו פטורים. ויהי' זה דמיון לפ"ד שכל העדה כולם קדושים אין צריכין למשה ואהרן. וזה דבר בטל וכי אפשר שיהיו כולם כהנים גדולים. וע"כ צ"ל א' גבוה מכולם. ומה זה ראי' מטלית ובית הנ"ל. עוד יל"ד סברת קרח טלית שכולה תכלת פטורה מן הציצית. איך יפטר הלבן במה שהיא כולה תכלת. בגמ' אין מוסרין רזי תורה אלא למי שלבו דואג בקרבו. י"ל למה. ומה ענין זה לזה

נשמה שנתת בי טהורה היא (ידוע הפי' לומר ששרשה מטה"ע דהיינו ישראל עלה במח' דטה"ע כמ"ש בכ"ד). אתה בראתה הבאת אותה לבחי' בריאה בחי' יש ודבר לעצמו. רק שאעפ"כ היא נשמה אלקית שכל כחותי' דרצון ושו"מ וכו' הם רק כולם לה' ואתה יצרתה ונפחתה בי שנתקשרה בגוף. ואתה משמרה בקרבי פירז"ל לפי שהנשמה רוצה ליפרד מן הגוף שמעכב עלי' להשתמש בכחותי' (וגם מצ"ע טבעה להמשך לשרשה