גנזי יוסף עט

דע"כ מיירי שהנכרי משתמש במבוי לכן דירתו דירה ולעיל (דף ס"ב) מיירי שאין הנכרי משתמש במבוי לכן אין דירתו דירה לכן כתבו דאין הדבר כן אלא שגם לענין בתים וחצרות פתוחים לתוכו א"צ בתשמיש הנכרי ואפ"ה דירתו דירה לקולא להתיר בשבילו בלחי וקורה ודו"ק:

(שם) ד"ה ה"א וכו' וע"י חלונות נמי וכו'. עיין במהרש"א [אין מערבין להחשיב וכו' כצ"ל] ומשמע דלולי דברי התוס' הי' אפשר לפרש דדרך חלונות הוא לאו דוקא דה"ה אם שניהם פתוחין לחצר אין ניתר בלחי וקורה משום דדירת עכו"ם לא שמה דירה ואין כאן אלא חצר א' וכמו שפיר"ת לקמן אבל התוס' השתא לא ניחא להו לומר כן ולכן פירשו שיש הרבה חצרות של עכו"ם ויש בכל חצר ב' בתים כן אי הוי דירתם דירה הי' ניתר בלחי וקורה בלא חצרות ישראל ויש הרבה חצרות של ישראל ובכל א' בית א' אלא שפתוחים דרך חלונות בתים לכל בית שבחצר ולכן אי הוי מערבין דרך חלונות הי' ניתר בלתי וקורה בלא חצרות של עכו"ם ולכן כ', מהרש"א לדבריהם הוי מ"ל דקמ"ל דאין מערבין דרך חלונות ודו"ק:

(שם) והא דנקיט חלונות וכו'. עיין במהרש"א מה שהקשה ולענ"ד נראה ליישב דס"ל להתוס' בפשיטות כסברת ר"י בדבור דלעיל דבפתחים לא שייך לאסור משום דאסור לעשות יחיד במקום נכרי וא"כ אי הוי נקיט פתחים ע"כ הוי ידעינן דטעמא משום בתים וחצרות וע"כ דוקא פתוח לבית דאי לחצר הוי ב' בתים ממש וס"ל דאפילו ליכא אלא חלונות לחצר הוי ב' בתים ולא ניחא להו לומר דמשום אורחא דמלתא לחוד נקיט תלונות ודו"ק:

(שם) שאין היתר תשמיש לבית החיצון. ר"ל אותו שאינו פתוח לחצר קרוי חיצון כיון שהוא פתוח לרה"ר:

(שם) אלא מצד אחר מ"מ וכו' כצ"ל:

(שם) ואע"ג דלעיל גבי חצרות וכו'. עיין במהרש"א ולפי מ"ש בעזה"י (דף ע"ד ע"א) בד"ה עד שיהו דלא ברירא להו דחלון לא דמי לפתח אפשר לומר דכאן כתבו לפי סברא דחלון דמי לפתח מ"מ ניחא כאן:

(שם) וכשלא יערבו עמו יסתום וכו' כצ"ל ותיבת נכרי מיותר:

(דף ע"ה ע"א) גמרא סימן חיצונה וכו'. נ"ל דקאי אדלעיל אהנך קו' דמקשינן ארב דימי מעירבה חיצונה. ומזו לעצמה. ורב ביבי מקשה מואם היו של יחידים והיינו בביתו [ר"ל רב ביבי] יחידאה ר"ל של יחידים]. ורבינא מקשה הא לא שכח מן הפנימית:

(שם ע"ב) תוס' ד"ה עד כאן וכו' ולא עירב אין האיסור וכו' כצ"ל:

(שם) וי"ל דהוה מפרש כר"י וכו'. כ' מהרש"א לאו ממש כר"י וכו' ע"ש והוא פלא בעיני לומר דשמואל ור"י החליפו שיטתן דלשמואל דאמר אין ביטול רשות מחצר לחצר מבטלין ולר"י דאמר יש ביטול רשות מחצר לחצר אין מבטלין וגם לא ידעתי מנ"ל הא הא שפיר י"ל דר"י ס"ל שגם לרבנן מבטלין בנתנו עירובן בחיצונה וכן בנתנו עירובן בפנימית ושכח אחד מן הפנימית אלא דבשכח אחד מן החיצונה ס"ל לרבנן דא"צ ביטול להתיר הפנימית והפנימית מותרת בלא ביטול ומ"מ להתיר החיצונה מועיל בטול וכן ס"ל לאביי אליבא דשמואל בזו לפנים מזו ולכן שפיר אמר אביי סתמא דמבטלין והיינו במקום שצריך ביטול ולא מיירי במקום שמותר בלא ביטול אבל לרבא אליבא דשמואל לרבנן לעולם אין מבטלין כי בנתנו עירובן בחיצונה או בשכח א' מהפנימית לא מועיל ביטול ובנתנו עירובן בפנימית ושכח א' מהחיצונה א"צ ביטול. גם מה שהקשה דאימא אביי אליבא דר"ע אמר למלתיה לענ"ד לק"מ דאביי סתמא אמר דלשמואל מבטלין וגם מדייק ממלתיה דשמואל דמבטלין כמ"ש התוס' (דף ס"ז ע"א) ד"ה שכח ואביי מפרש לה בכל ב' חצרות זו לפנים מזו ולכן הקשו שפיר שיהי' בעיקר פלוגתייהו דביטול רשות מחצר לחצר שמואל כר"ע ודו"ק:

(שם) רש"י ד"ה י' בתים וכו' הפתוחין לחצר לערב וכו' כצ"ל:

(שם) ד"ה זה בא וכו' ועירב באמצעי חצר האחרת אין וכו'. נ"ל שתיבות חצר האחרת מיותר או צ"ל עם או כמו חצר האחרת ותיבת אין צ"ל ואין:

פרק ז. (דף ע"ו ע"א) גמרא פשיטא וכו', עיין במהרש"א ולפי דבריו עיקר קושיא פשיטא הוא על למעלה מי':

(שם ע"ב) תוס' ד"ה ור' יוחנן וכו' פלגא ממה שנשאר וכו'. עיין במהרש"א עד ופלגא ממנו חתיכה של אמה וכו' כצ"ל:

(שם) ד"ה ובלבד וכו' היינו דוקא כשלא עירבה וכו'. עיין במהרש"א עד דבהא לא פליג וכו' ולפ"ז מה שאמר רב והוא שלא עירבו קאי לפרש פלוגתתם דפלוגתתם דוקא כשלא עירבו ולכאורה לא ידעתי מנ"ל הא הא אפשר לומר דר"ש מתיר גם בעירבו ורב לא פסק כוותיה בעירבו ונ"ל דמשמע ליה כן דא"כ היה לרב לומר הלכה כר"ש בקרפיפות וכרבנן בגגות וחצרות וממילא גם בקרפיפות לא עדיף מגגין וחצרות ודו"ק:

(דף ע"ז ע"א) ד"ה הב"ע וכו' ולא קאמר משום דעשו חיזוק וכו'. נ"ל דנ"מ דמשום ניעור לא שייך אלא בנמוך מי' כ"כ הפמ"ג במ"ז ובש"ע של התניא בס"ס שמ"ה וכ"מ מדברי הר"ן והריטב"א בחידושיו שבת (דף ז') גבי הא דאמרינן ותוספת עד עשרה ע"ש:

(שם ע"ב) ד"ה אם יש וכו' ואצטריך לאשמעינן וכו'. עיין במהרש"א ולענ"ד אפשר לומר דלפירש"י ניחא דה"א שליבותיו פורחות כיון שאינם אלא כעין מקלות גרע ואינו ממעט ואי אשמעינן שליבותיו פורחות ה"א דאצטבע דעדיף אפילו יש בין זה לזה ג' ממעט:

(דף ע"ה ע"א) ד"ה אלא וכו' מה יש לו להועיל וכו'. עיין במהרש"א עד שהרי מכוסות הן. בלא"ה הי' יכול לומר שהרי אין כאן מחיצות אלא מצד חלל הבור ולא מצד רה"ר ודו"ק:

(שם ע"ב) ד"ה א"ל וכו' ור"ת מפרש וכו'. עיין במהרש"א ולענ"ד נראה דכאן מיירי שמשם עד ראש הכותל יש סולם שאינו רחב ד' כמו לפירש"י ור"ת חידש דמ"מ בעינן שלא נשאר עד ראש הכותל גובה י' וא"ש גם לפירוש התוס' דלעיל ואפשר גם לר"ת דלעיל צ"ל כן דהא חקק הכותל לחוד אין רחב ד' ופשיטא דלר"ת בעינן סולם קבוע רחבה ד' א"כ כאן אם הסולם גופיה הוא סולם ארעי אין כאן סולם קבוע רחב ד' אע"כ הטעם הוא כיון שיש עכ"פ סולם כ"ש עד ראש הכותל ודו"ק:

(שם) ד"ה אפילו וכו' וק"ק וכו'. לא הבינותי דכיון דאפילו לא ביטלו מבטלי לענין שבת כ"ש לדאורייתא ושפיר מקשה ועוד דאע"ג דיש לחלק לענין שבת בין ניטל לשאינו ניטל אבל כשאינו ניטל דמי לדאורייתא וצ"ע. גם מה שכתבו דמההיא דאהל תיקשי אההוא דשבת לפי תירוץ רב אסי ור"ה ברי' דר"י לא מיתרצי ההוא דשבת אבל לרב אשי גם ההוא דשבת מיתרצי ודו"ק:

(דף ע"ט ע"א) רש"י ד"ה זו שלא כנגד זו שהיתה זו בולטת לרה"ר וכו'. נ"ל דר"ל שעליי' אחת בולטת לרה"ר יותר מגזוזטרא שבעליי' שאצלה וממילא כשהתחיל הגזוזטרא מעליי' זו כבר שלמה הגזוזטרא שבעליי' שאצלה והוו הגזוזטראות זו שלא כנגד זו ודו"ק:

(שם) ד"ה בית שבין וכו' ושני בתים וכו'. לא ידעתי אמאי נקיט דשני בתים משני החצרות פתוחות לאותו בית ולא החצרות גופייהו ודו"ק וצ"ע:

(שם ע"ב) תוס' ד"ה ואב"א וכו' וקצת תימה וכו'. עיין