גנזי יוסף ה

מאוחר וע"כ טעמא דעני צריך להתאחר וכמ"ש וצ"ל דרש"י פי' לעיל לפי ס"ד ודו"ק:

(דף ג' ע"א) תוס' ד"ה קשיא וכו' לפירש"י וכו' ולפירוש ראשון של רש"י נכנסין להסב בימות החול צ"ל תירוץ הב' של התו' ודו"ק:

(שם ע"ב) גמרא מ"ט דר' נתן וכו'. ק"ל אמאי לא סגי ליה בטעם שאמר ר' אליעזר לעיל ע"א מדכתיב ג"פ שאג ונ"ל דס"ל דמשם לא מוכח אלא דשואג ג"פ ואפשר דאפ"ה ד' משמורות בלילה ושאגת הקב"ה אינו ענין לחלוקת המשמורות או דאינו שואג אלא בתחלת ג' משמורות אחרונות וכמ"ש הפ"י שם דאינו שואג אלא בתחלת המשמורה ונימא דתחלת משמורה ראשונה אינו שואג דאינו שואג אלא בלילה ולא מייתי לעיל מהך דשאג ישאג אלא למילף דשואג ג"פ ממילא לדידי' דס"ל שלשה משמורות הוי בלילה שואג על כל משמורה ומשמורה ועיקר הילפותא דג' משמורות הוי מהך דהכא ור"א אינו מפרש מהיכא יליף ג' משמורות והגמרא נטר עד הכא לפרש טעם דר' ור' נתן ביחד ודו"ק:

(שם) גמרא ר"נ ס"ל כר"י. הקשה הפ"י דלענין זמן ק"ש אמר ר"י דהוה עד סוף ג' שעות ע"ש ועיין במחצה"ש סי' נ"ח סק"ו:

(דף ד' ע"א) תוס' ד"ה בניהו וכו' וי"ל דמסתמא וכו'. אין זה ענין לפיר"ת דכרתי ופלתי היינו סנהדרין שגם לפירש"י דכו"פ היינו אורים ותומים אפשר לומר כן אלא שבזה סותרים גירסת רש"י דלעיל שגרס ואחרי אחיתופל בניהו בן יהוידע ודו"ק:

(שם) גמרא בפלגא אורתא דתליסר וכו'. נ"ב פי' שדבר עמו בחצות וכו' ואינו מובן לי דאם כוונתו שמשה דבר עם פרעה בחצות מה חידש בזה הא בפירוש בגמרא בפלגא אורתא וכו' ואם כוונתו שהקב"ה דבר עם משה בחצות ואמר לו ג"כ כחצות לא ידעתי מנ"ל וגם כבר כ' רש"י בפ' בא בפסוק החדש הזה לכם שלא הי' נדבר עמו אלא ביום. גם מ"ש ולפ"ז ל"ק קו' התוס' לעיל ור"ל לעיל ע"ב ד"ה ואתא לא הבינותי דבלא"ה ל"ק וגם לתירוץ שמא יטעו אצטגנוני פרעה לא קשה ודו"ק:

(שם ע"ב) רש"י ד"ה זה הסומך וכו' וסמוך ליה יענך וכו'. עיין במהרש"ל ועיין בט"ז סי' קי"א ס"ק א' וכפי דברי מהרש"ל נתיישבו קצת קו' הט"ז עליו ואין להאריך ודו"ק (שם) רש"י ד"ה על משכבכם שנאמר ובשכבך וכו'. האי שנאמר ובשכבך צריך ביאור וא"ל דדרש ובשכבך כפשוטו א"כ קרא דרגזו למה לי וע"כ ובשכבך היינו זמן שכיבה וא"כ למה מייתי רש"י קרא דובשכבך. ולולי דמסתפינא הייתי אומר דתיבות שנאמר ובשכבך מיותר ואפשר דמשמע לי' לרש"י דעל משכבכם הוא ג"כ סימן איזהו פרשה ור"ל אמרו מה שנאמר בו על לבבך וגם ובשכבך ודומו בשינה אח"כ ולא ניחא לי' לפרש על משכבכם כמו על מטתו דבודומו סלה די ומה שצריך ב' סימנים אפשר דבסימן אחד לא הוי ידעינן לפרש דמיירי בק"ש דאפשר דמיירי בד"ת וכדלקמן (דף ה') יעסוק בתורה שנאמר אמרו בלבבכם וק"ש יליף מעל משכבכם וכן אח"כ ירננו על משכבותם היינו ק"ש. ואפשר רב נחמן שאמר אם ת"ח הוא א"צ דריש באמת כן בלבבכם תורה או על משכבכם ק"ש אלא דרש"י מפרש לריב"ל אי לא ס"ל דר"נ דריש תרוייהו לק"ש וצריך ליתן טעם דעל משכבכם לחוד ג"כ לא סגי אלא ד"א מלמד על חברו ודו"ק:

(דף ה' ע"ב) תו' ד"ה הא לן וכו'. נראה מדבריהם דהא דאמרינן בערכין (דף כ"ט ע"א) אין בתי ערי חומה נוהגין אלא בזמן שהיובל נוהג קאי גם לענין שלות מחנות ולפ"ז הא דאמרינן שם (דף ל"ב ע"ב) אף ביאתן בימי עזרא מנו שמיטין ויובלות וקדשו ערי חומה במסקנא דמסקינן מנו יובלות לקדש שמיטין אבל יובל לא הי' נוהג גם ערי חומה נדחה דלא הי' נוהג. אכן הרשב"א כאן בשם ה"ר אלחנן ורבני צרפת דדוקא לענין מכירת בית לא נהג דין ערי חומה אלא בזמן שהיובל נוהג אבל לענין שלוח מחנות נוהג גם בזה"ז למאי דס"ל קדושת עזרא קדשה לעתיד לבא ולפ"ז בהא איירי בדף ל"ב ולא נדחה כלל הך דערי חומה וכן נ"ל להוכיח מדברי הרמב"ם דבפ"י מה' שמיטה ויובל ה"ח פסק דמשגלו שבט ראובן ושבט גד בטלו יובלות ובה"ט פסק דבזמן שאין היובל נוהג אין דין בתי ערי חומה נוהגין ובפי"ב הט"ו כ' אף ביאתן בימי עזרא מנו שמיטין ויובלות וקדשו בתי ערי חומה. הגם דמ"ש יובלות ע"כ פירושו לקדש שמיטין כמ"ש שם בגליון ומ"מ כ' דקדשו בתי ערי חומה אע"כ דמ"ש בת"י לאו דוקא ור"ל ערי חומה לענין שלוח מחנות וכן סתם בפ"ז מה' בית הבחירה הי"ג ולא ביאר דשלוח מצורעים מערי חומה לא נהג בבית שני וע"כ ס"ל כרש"י והר"א ורבני צרפת הנ"ל ודו"ק:

(שם) ד"ה אלא אימא וכו' אבל ראי' וכו'. עיין במהרש"א עד אבל ק"ל וכו' ודבריו אינם מובנים כמו שהקשה בא"ר סי' פ"ט ס"ק י"א דמ"מ אפילו מיירי התם קודם שהגיע זמן ק"ש הא כבר כ' דרש"י אוסר אפילו לא הגיע זמן ק"ש וע"ש מ"ש ע"ז. ולולי דמסתפינא הייתי אומר שיש ט"ס בדברי מהרש"א וקושייתו הוא על דברי מהרש"ל דאפילו נימא דרש"י מיירי בהגיע זמן ק"ש מ"מ הא מספקא לי' לתלמודא התם אי רב מיירי בהגיע זמן ק"ש וממילא משמע דאפשר לומר דרב מיירי בהגיע זמן ק"ש וא"כ קשה לרש"י. ולכאורה הי' אפשר לומר דלא קאמר התם שהגיע זמן ק"ש אלא בעת הנחת תפילין אבל בשעה שהי' מתני פרקין לא הגיע זמן ק"ש אמנם התוס' קאי לפירש"י דהתם דמקשה מהא דמתני פרקין ולא מהנחת תפילין וע"ש במהרש"א ובפ"י מה שדחקו לפרש כן ולפ"ז מה שנסתפק אי מיירי בהגיע זמן ק"ש קאי אהא דמתני פרקין ודו"ק:

(דף ו' ע"א) תוס' ד"ה המתפלל וכו' ולכך בלילה וכו'. ר"ל שבלילה יש להמתין גם בביהכ"נ שלנו והר"י הי' ממתין גם ביום בביהכ"נ שלו ועמ"ש בעזה"י (בדף ב' ע"א) בד"ה מברך ודו"ק:

(שם) רש"י ד"ה כי כסלא וכו' אין עושין אוגיות וכו'. משמע לכאורה דאוגיא היא חפירה וכ"כ רש"י במ"ק וצריך ביאור מ"ש רש"י כשורת חפירה המקפת האוגיא וגם בסה"ד כ' תל האוגיא משמע דאוגיא היא תל והחפירה סביבה לכן נ"ל דצ"ל אין עושין עוגיות בע' וכ"ה במ"ק ואוגיות בא' הוא תל ועוגיות בע' היא חפירה וכ"כ בערוך ערך אגיא וערך עג וערך בדד ע"ש ולא הביא רש"י מהא דאין עושין עוגיות אלא דדרכן לעשות חריץ סביב הגפנים והיינו כסלא דכאן ואוגיא היא החל שהגפן נטוע עליו והכסלא סביבו ויש ט"ס בערוך ערך אגיא וצ"ל הגבוהים נקראים אגיא והעמוקים נקראים כסלי ודו"ק. ועיין בנדרים (דף ו' ע"ב) הדין אוגיא ובפירש"י והר"ן והרא"ש שם דשם משמע דהערוגות נקראים עוגיא ע"ש החריץ שסביבותיהם:

(שם) ד"ה קדמה שכינה ואתיא קודם שיהיו כל העשרה נצב וכו'. הכל ד"א עד משמע:

(דף ח' ע"א) גמרא שנאמר הנני נותשם מעל אדמתם. כ' מהרש"ל נמחק ע"ש ואינו מובן ונראה שהי' כתוב דברים אלו פעם אחרת במקום אחר:

(דף ט' ע"א) תוס' ד"ה לעולם וכו' א"נ י"ל וכו'. עיין במהרש"א ועיין בא"ר סי' נ"ח ס"ק ט' ודו"ק:

(שם) ד"ה ובלבד וכו' ולכך קאמר וכו'. עיין במהרש"א ולענ"ד כוונת התוס' כמ"ש רש"י שאין עוד זמן תחלת שכיבה ור"ל דליכא מי שהולך אז לישן ולכן לא שייך לומר השכיבנו אבל לקרות ק"ש עדיין זמנו הוא כיון שעדיין