גנזי יוסף קנ

הרמה ר"ל דבדשן גמור מותר להרים אפילו קודם חצות:

(שם) ת"י ד"ה משום וכו' הי' יכול לצאת וכו', לכאורה אינו מובן דכ"ש אלו לא הי' יכול לצאת חוץ לעזרה א"כ לא הי' צריך לקדש פעם אחרת לעבודה כדלקמן (דף כ"ב ע"א) וברש"י שם ד"ה למחר ולא הי' אלא קידוש אחד וצ"ל דלא נראה להם לומר שלא הי' מקדש קודם שחיטת התמיד דבמשנה (דף כ"ח ע"א ודף ל"א ע"ב) משמע שקודם שחיטת התמיד קידש ידיו ורגליו לכן כתבו דמ"מ גם קודם תה"ד הי' מקדש ולא חשיב לה משום שהי' בלילה ומה שהוצרך לקדש פעם שנית קודם שחיטת התמיד משום שהי' יוצא חוץ לעזרה:

(שם) ד"ה והי' קולו וכו' ואין נראה לרבי וכו'. מדבריהם נראה שלא היו גורסים מה שהוא לפנינו בגמרא דאמר מר וכו' ואמר רבה בר בר חנא וכו' אלא כ"ג משובח ממנו דהכא איכא חולשא וכו':

(שם) דההוא דלקמן בשער ההיכל וההוא דתמיד בשער עזרה וכו' כצ"ל. דלקמן מפורש דמיירי בציר דלתות היכל לזה כתבו דבתמיד ג"כ בהיכל מיירי ואע"ג דלקמן תני ציר ובתמיד קול אין לחלק בזה:

(דף כ"א ע"א) ד"ה ולא אירע וכו' דוקא קאמר. נ"ל דכאן הס"ד ואח"כ מה"ד דתניא וכו' וצ"ל מוכח הכא וכו' ור"ל דלפנינו נמנו ב' דברים אלו במשנה שם וע"ז כתבו דמכאן מוכח דלא גרסינן להו במשנה ועיין בתוס' יו"ט שם ד"ה ולא כבו:

(שם) ד"ה שברי וכו' פרק דם חטאת מוכיח וכו' כצ"ל:

פרק ב. (דף כ"ב ע"א) תוס' ד"ה שאני מיגנא וכו' כיון דכשרה ביום וחביבא להו וכו'. עיין במהרש"א ולא הבינותי לפירושו אמאי כתבו התוס' וחביבא להו הא לאיכא דאמרי לאו בחביבות תליא מלתא לכן נ"ל שהקשו לב' הלשונות וכיון דכשרה ביום קאי לשניהם וללשון ראשון מסיימי וחביבא להו דאמאי הוצרך לומר דכיון דסוף עבודה דיממא היא חביבא להו וע"ז מקשה האי נמי וכו' נימא דהיא גופא כשרה ביום ולכן חביבא להו ולא"ד מסיימי דאכתי ליכא אונס שינה ולא יצטרך לומר שאני מיגנא ממיקם:

(שם) גמרא מי שזכה בתרומת הדשן יזכה וכו'. נדפס תיבת יזכה בין חצאי עיגול ונ"ב צ"ל זכה ולענ"ד גי' יזכה עיקר לפי מ"ש התוס' דלאחר שזכה מי שזכה בתה"ד אמרו שהוא יזכה בסידור המערכה:

(שם) ת"י ד"ה בזמן וכו' שלא להראות כחו עושה כן וכו' נ"ל דמעיקרא לא ניחא להו לומר דרצין עקב צד גודל דמשמע להו שהיו רצין להראות כחן ואין דרך הרצין להראות כחן לרוץ עקב בצד גודל והשתא כתבו שלא להראות כחו עושה כן אלא וכו' ור"ל שהיו ממהרין לעלות בכבש כמו שצריך לילך בשעת עבודה:

(שם) ד"ה הממונה וכו' פי' וכו'. נ"ל שגם הם פירשו הצביעו לשון אצבע כפירש"י וכ"ה בערוך ערך צבע אלא שבאו לפרש סדר הגורל ומפורשים שהכהנים היו מכוונים ביניהם מנין שהממונה אמר להם שיכוונו ביניהם מנין ולא כדמשמע מפירש"י שהממונה הי' מוציא מפיו המנין [ובערוך כ' שהגדול אומר נחשוב ס' או ע'] ובסוף דבריהם הוסיפו שלא היו מודיעין להממונה המנין שכוונו ביניהם ומפורש בערוך עד אחר שנטל מצנפת של א' מהם ור"ל דקודם שנטל המצנפת אפשר שידע כמה כהנים יש והי' יכול ליטול המצנפת באופן שיסיים המנין במי שרוצה אבל כשלא ידע אז המנין שהסכימו ביניהם שוב אין בידו לתקן אח"כ:

(שם) ד"ה הרי איברים וכו' ועוד דלמ"ד וכו'. נ"ל דמכאן עד סה"ד אין לו שייכות כאן והוא כפול לקמן (דף כ"ו ע"ב) ד"ה ושנים בידם ושם מקומו ויש כאן ט"ס וצ"ל דהוו בזיכין בפייס השני חשיב וכו' וא"ת למה היו עושין בפייס שני כיון שהיו וכו':

(שם) ד"ה תקנתא וכו' ואין נראה וכו'. נראה שלא הי' בגירסתם מה שסיים בפירוש רש"י שלפנינו ומעיקרא בעי פייס וכן בדבור שלפ"ז וכי משום תקלה וכו' דמשמע מזה שמקשה וכי מעיקרא לא תקנו פייס דסברו שלא יהי' חשוב בעיניהם הא כיון שהוא מסדר המערכה ושני גזירי עצים מעיקרא נמי עבודה חשובה הוי והי' לה לתקן פייס קודם שראו שבאו לידי תקלה אבל הת"י לא פירשו כן דבריו אלא וכי משום תה"ד תקנו הפייס הא משום סידור המערכה ושני גזירין תקנוהו:

(שם) ד"ה קמייתא וכו'. נ"ל דבפירוש ראשון פירשו שרצו ד' אמות וכל הקודם להלן מד"א זכה ולפירוש הר' יוסף רצין לכבש וכל הקודם לתוך ד"א ראשונות של כבש זכה וא"כ זכה בפסיעה ראשונה וכוונתם דקשה לפ"ז אמאי קרי לי' קודם בארבע אמות:

(שם ע"ב) גמרא לישנא דמיבזק. פי' בערוך דמיבדר כלומר שמשליך האדם ע"ש:

(שם) רש"י ד"ה האי אפרעו מניה מדה במדה וכו'. נ"ל דכוונתו דכיון דמדה במדה היא חשיב כמו אפרעו מגופיה ועיין בת"י ד"ה לדברי האומר:

(שם) תוס' ד"ה ששה חדשים וכו' אי נמי וכו'. אע"ג דלא הוי מגופי' מ"מ מלשון הגמרא משמע דלא אפרעו מיניה כלל:

(שם) ודרשינן בפ"ב דקידושין וכו'. עיין במהרש"א ולענ"ד נראה לתרץ דכוונת התוס' דסוגיא דהכא דריש ג"כ דלא נענש אבל לא ס"ל לגמרי כסוגיא דקידושין שלא חטא כלל:

(דף כ"ג ע"א) ד"ה שתים וכו' ובפ' אלמנה ניזונית וכו' לא הבינותי דהם דוקא שתים ולא פחות ולכן מקשה למה לי שלש ומה לי אם המנין המרובה דוקא ולא יותר ומה לי אם המנין המועט דוקא ולא פחות ואפשר שהוא בכלל תירוצם דהוי זו ואצ"ל זו ודו"ק וצ"ע:

(שם) אבל לא שתים ופריך וכו' כצ"ל ותיבת ושלש מיותר בתוס' ובמהרש"א כמ"ש מהרש"א ע"ש:

(שם) רש"י ד"ה על מעלות האולם בהר הבית וכו'. נ"ל דכוונתו דלא נימא על מעלות האולם ממש דהא אפילו בעזרת כהנים הי' אסור לישראל ליכנס אלא לסמיכה לשחיטה ולתנופה כדאיתא בפ"א דכלים מ"ח וכ"ש במעלות האולם שהי' בין האולם ולמזבח (כדאיתא בפ"ג דמדות מ"ו שהיא מקודש ממנה כמ"ש שם מ"ט לכן פירש דהיינו בהר הבית וכו':

(שם) תוס' ד"ה וירושלים מי מביאה וכו' כצ"ל נ"ל:

(שם ע"ב) רש"י ד"ה ה"ג בת"כ וכו' שבתפוח אל מחוץ למחנה וכו' כצ"ל:

(שם) ת"י ד"ה יכול וכו' ולובש בגדי חול נראה וכו' כצ"ל נ"ל:

(שם) ד"ה אחרים וכו' אכהנים אע"פ וכו' כצ"ל נ"ל ותיבת כי מיותר:

(דף כ"ד ע"א) תוס' ד"ה מתרומת וכו' ואפילו לפירש"י י"ל דוהרים וכו' כצ"ל נ"ל:

(שם) ת"י ד"ה מתרומת מעשר וכו' כן תרימו אותה וכו' דלא חשיב אלא אלו כצ"ל נ"ל ור"ל אע"ג דבאמת מספקא לי' כל הני ספיקות לא חשיב אלא ב' ספקות וה"ה לאינך:

(שם) ד"ה וניסוך היין וכו' ואי הי' חשיב בהני וכו' הוה חשיב נמי ה' דברים וכו' כצ"ל נ"ל ור"ל דאם