אשכולות הגפן עח

היוצאין מן ה' מקומות שבפה ועל זה נאמר אח"כ ויהי האדם לנפש חי"ה ומתורגם לרוח ממללא היינו שנותן רוח לפרט כל מקום מאלו ה' מקומות שבפה והוא ממלל בכל מקום בפרטי אותיות שבכל מקום דהיינו אחהע בגרון בומף בשפתים גיכק בחך דטלנת בלשון זסשרץ בשנים שנשלם בהם כ"ב אתוון מן א' עד ת' מספרם ממש ה"פ רו"ח פ"ה:

והנה בענין סנחריב איתא סנהדרין צ"ד א"ר יוחנן מפני מה זכה אותו רשע לקרותו אסנפר רבא ויקרא מפני שלא ספר בגנותה של ארץ ישראל הנה לפי"ז הגיע לו שכר כנגד ה' מוצאות הפה שלא סיפר בגנות הארץ, הנה בזה יבואר מה שנא' עליו ונשאר בו עוללות כנוקף זית שנים שלשה גרגרים בראש אמיר ארבעה וחמשה בסעיפיו פורי' רומזין אלו הסכומין שיהי' בו השארה כנגד ה' מוצאות הפה שנחלקין לשנים ושלשה על ארבעה וחמשה דהיינו שנים מוצאות של חמשה אותיות היינו דטלנ"ת בלשון זסשר"ץ בשנים ושלשה מוצאות של ארבעה אותיות אחה"ע בגרון בומ"ף בשפתים גיכ"ק בחד ושם בגמרא לקמן צ"ה דרש ריב"ל שנשתיירו י"ד כמנין אלו הסכומין שנים שלשה ארבעה וחמשה וסמיך בתרי' ר' יוחנן אומר חמשה נשתיירו ולא דרש האי קרא ויתכן לומר משום דר' יוחנן לשיטתו אזיל שמגיע לו שכר על ה' מוצאות הפה ועליהו מפרש אצלו הסכומין כנ"ל ולא על סכום הנשארים ועכ"פ סוף סוף לר"י מגיע לו שכר כנגד חמשה מוצאות הפה לכן ר' יוחנן אמר שנשתיירו חמשה דוקא ומקרא לא דייק להו כפירש"י ז"ל שם. והנה אמר משה האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי יבואר דהנה בריאת השמים עם הארץ נאמרו ביום א' דבראשית וגמר לרקיע שמים נאמר ביום ב' וגמר ליבשה ארץ נאמר ביום ג' הרי משך בריאת השמים בב' ימים עד הגמר ומשך בריאת הארץ בג' ימים עד הגמר דהנה בתבת השמים ה' אתוון יש להם משך ב' ימים כנגד ב' מוצאות של ה' אתוון דטלנ"ת זסשר"ץ ובתבת הארץ ד' אתוון יש להם משך ג' ימים כנגד ג' מוצאות של ד' אתוון אחה"ע בומ"ף גיכ"ק ועל זה רומז אדני שפתי תפתח ופי יגיד וגו' הרי שפת"י חושבן ב' פעמים השמי"ם ושוב תפת"ח חושבן ג"פ האר"ץ ובהם רמז ה' מוצאות הפה והיינו דסיים ופי יגיד ובענין זה אמר משה האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי ולכן לגבי השמים אמר לשונות האזינו ואדברה ולגבי הארץ אמר לשונות ותשמע אמרי פי דכמו שבתבת השמים ה' אתוון כן בתבת האזינו ה' אתוון זולת ו' שבסוף שנאמרה לבסוף ללשון רבוי שלהן וכן בתבת ואדברה ה' אתוון זולת ו' שבראש שהוא רק לשמוש וכמו שבתבת הארץ ד' אתוון כן בתבת ותשמע ד' אתוון זולת ו' השמוש וכן אמרי ד' אתוון:

והנה בפ' קדשים נאמר ולא תלכו בחקת הגוי אשר אני משלח מפניכם כי את כל אלה עשו ואקץ בם ומתורגם בת"א ובת"י על ואקץ בם ורחיק מימרי יתהון יבואר מימרי דווקא לפי שבדור הפלגה נאמר ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים בלשון הקודש וזה החלם לעשות המגדל למרוד במקום לפי שהיו בעצה אחת באמרי פיהם כנאמר ויאמרו איש אל אחיו ובזה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות עד שנבלה שפתם אשר לא ישמע איש שפת רעהו נמצא שכל האומות נרחקו מלשון הקדש דהיינו מימרי' דהקב"ה והיינו ורחיק מימרי יתהון ובענין זה יהיו ישראל מובדלים שלא יהיו בעצה אחת ללכת בחקות הגוים שמרוחקין מלשון הקודש שנשאר