אשכולות הגפן עא

לא תאספון להחטיא את העם ביצ"ר הם ילכו וקששו להם תבן היינו ילכו דווקא רמז יל"ך ר"ת "יצר "לב "כסיל שרומז מנין תבן וכוונתו שיעוררו אותן מעצמן מאחר שהחטיאו אותם מקודם וחשב שבזה ודאי יתרחקו מאת הקב"ה אולם נאמר ויפן העם לקשש קש לתבן כי מאחר שנסתלקו מישראל המחטיאים הרגיזו יצ"ר ל"ב חכ"ם המרומז במנין ק"ש על יצ"ר ל"ב כסי"ל המרומז במנין תב"ן והיינו קש לתבן:

והנה יוצא לנו מהנ"ל שבזמן שזכו ישראל להשלים יצ"ר ליצ"ט ישלימו גם האומות עמהם יבואר בזה מה שנאמר ואשלח מלאכים ממדבר קדמות אל סיחן וגו' דברי שלום לאמר אעברה בארצך וגו' ולא אבה סיחן וגו' העברנו בו כי הקשה ד"א את רוחו ואמץ את לבבו למען תתו בידך וגו' ירמוז על הנ"ל ששלח דברי שלום ממדבר קדמות הנדרש על התורה שקדמה לעולם רצונו ששלח אליו שיצ"ר שלום עמהם ע"י התורה כנדרש אם רעב שנאך האכילהו לחם זו תורה ואם צמא השקהו מים זו תורה וסיים וד' ישלם לך ישלימנו לך וחשב שבזה גם סיחן ישלים עמהם ואולם אמר ולא אבה סיחן וגו' א"כ נהפך הוא מן השלום הנאמר בתר ואם צמא השקהו וזהו כי הקשה ד"א את רוחו ואמץ את לבבו הרי הקש"ה אמ"ץ למפרע היפך אתוון צמ"א השק"ה שגורם שישלים יצ"ר ליצ"ט וכל זה למען תתו בינ"ך וגו':

והנה השלמת יצ"ר ליצ"ט הוא כטעם כפל ימינך בשירת הים שנדרש אם זכו ישראל גם השמאל נעשה ימין כן בהיות לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו ואם זכו ישלים לב כסיל לשמאלו ללב חכם לימינו והיינו ימינך הכפול שנאמר בו תרעץ אויב כטעם ברצות ד' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו ונהפך רמז אוי"ב לר"ת "בשלום "יחדו "אשכבה ''ואישן כנ"ל דהיינו אמרו בלבבכם על משכבכם ועל מנין זה רימזה חנה קשת גבורים חתים ענין ימינך ד' תרעץ אויב וסיינה ונכשלים אזרו חיל היינו סימן כש"ל ר"ת "לב "כסיל "שמאל נהפך לסימן חי"ל ר"ת "לב חכם חימין והיינו ימין ד' עשה חיל נגד ימינך קמא שהוא עצם הימין ונאמר בו נאדרי בכח והוא הנותן כח לעשות חיל ושוב אמר ימין ד' רוממה שמרגיז הימין על השמאל ואז ישלים גם השמאל ונהפך לימין והיינו דסיים שוב ימין ד' עשה חיל כנ"ל ברמז ונכשלים אזרו חיל:

ואמנם השלמת יצ"ר ליצ"ט רמוז במה שנאמר סור מרע ועשה טוב רצונו שיגרע מנין סו"ר ממנין יצר רע עם ע' שנותיו ונשאר בו מנין שע"ד והיינו רמז ועשה טוב רצונו מנין שע"ד סוכם למנין עשה ורמיז בשע"ד טוב היינו רמז יצ"ר טו"ב ונ"ז שנותיו עולין שע"ד הרי בזה משלים יצ"ר ליצ"ט והיינו בקש שלום דלבתרי' ומנין עשה האמור על מנין שע"ד הסוכם אליו דוגמת במספר ארבעים האמור על סכום ל"ט מלקות שהם סוכמין לארבעים:

והנה השלמת יצ"ר ליצ"ט מרומז בכמה ענינים שנזכר בהם ב' לבבות א' במה שנאמר ואהבת את ד"א בכל לבבך ונדרש בשני יצריך נרמז מנין ואהב"ת מנין ר"ע עם ע' שנותיו טו"ב עם נ"ז שנותיו ב' במה שנאמר והשבת אל לבבך נרמז במנין והשב"ת מנין ל"ב יל"ד מסכ"ן חכ"ם ל"ב מל"ך זק"ן כסי"ל ג' במה שנאמר נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו נרמז בענין שנאמר פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד פז"ר מנין טו"ב ר''ע נת"ן לאביוני"ם מנין יל"ד מסכ"ן חכ"ם מל"ך זק"ן כסי"ל צדקת"ו מנין ב' פעמים יצ"ר, ד' במה שנאמר בפ' ציצית ולא תתורו אחרי לבבכם מרומז כפל יצ"ר ל"ב בתבת ציצי"ת במלואה צדי יוד צדי יוד תיו