אשכולות הגפן כז

''נטה ר' ר"ת רקע ולהאי רמיזא סיים והם בעלי ברית אברם ופירש"י ז"ל שכרתו עמו ברית היינו שמרמזין ענין בריאת שמים וארץ עם התולדות בדרך שנרמזין באברהם הנ"ל ולפי שמענין זה נזררז אברהם למצות מילה לכן גם רמז שלהם זרזו את אברהם לקיים מצות מילה והיינו דסיים רש"י ז"ל ד"א שהשיאו לו עצה על המילה אין המכוון ח"ו שנתיעץ עמהם אם לקיים מצות בוראו רק שנזדרז ברמז שלהם כנ"ל ולכן גבי וירא אליו ד' באלני ממרא פירש"י ז"ל הוא שנתן לו עצה על המילה לפיכך נגלה עליו בחלקו רצונו דהגם שרמז שלשתן השיאו לו עצה על המילה כפירש"י ז"ל הנ"ל עכ"ז נשתנה ממרא שנתן לו עצה ברמז מקומו אלני לכן נגלה עליו בחלקו דווקא באלוני ממרא:

ויאמר אלקים יהי מארת וגו', הנה בכל תבה מזה הפסוק יש אות יו"ד זולת ב' תבות מארת לאתת אין בהם אות יו"ד ויתכן לפי שבה התחלת שם המיוחד לא יתיחס על לא טוב הנדרש במלות הללו מארת לשון מארת ד' בבית רשע לאתת מלשון מאותות השמים וגו' יחתו. הגוים מהמה ולכן נמי מארת לאתת נכתבו חסרין ווין, לפי שגם אות' ו' בתוך שם המיוחד ואולם יש אם למקרא וקורין אותן כאלו מלאין ווין להמתיק מארת לאתת מישראל וגם חסרון יודין מאלו ב' תבות יושלמו במה שנמצא בפסוק זה ב' תבות יהי ולימים בכל אחת ב' יודין חד לגופא ואידך להשלמת זולתן יו"ד הכפולה אתבת יהי משלים לתיבת מארת ויו"ד הכפולה אתבת ולימים משלים לתבת לאתת ותהמתקה דאלו ב' יודין יש לכוון בענין שנאמר ד' יסעדנו על ערש דוי כל משכבו הפכתי בחליו הידוע שנהפך ערש דוי לעשר יו"ד הרי מתוק בכפל יו"ד דעשר נמי יו"ד והיינו מתוק מארת לאתת מכלל תבות כל הפסוק שנמצא בהם השלמת ב' יודי"ן ולכן כל תבות הפסוק חושבן הוי"ה בקומת קמ"ד פעמים כחושבן יסע"ד לרמז ענין ד' יסעדנו על ערש דוי להמתיקן בהפכן לעשר יו"ד:

והיו למאורות ברקיע השמים להאיר על הארץ. הנה מיחס עצם המאורות ברקיע השמים ופעולתן להאיר מיחס על הארץ יש בהם רמז על מה שנא' לעתיד והי' אור הלבנה כאור החמה וכן היו שניהם שוין בתחלת הבריאה ומרומז במלוי של שמים י"ן ס' ו"ד ס' חושבן הלבנ"ה החמ"ה ובמלוי של ארץ ל"ף י"ש ד"י חושבן או"ר כאו"ר. מבואר כי מתואר אור הלבנה כאור החמה נרמזין עצם המאורות דהיינו הלבנה החמה לגבי שמים ופעולתן להאיר דהיינו אור כאור נרותין לגבי ארץ:

יה"י מאר"ת ברקי"ע חושבן ששי"ם שמחי"ם כדאמרי' בברכת קדוש הלבנה ששים ושמחים לעשות רצון קונם היינו ששים ושמחים לעשות רצון. קונם בעצם ענין שששים ושמחים בהאירם לעולם שגם קונם שמח בהאירם לעולם כנדרש שמחה לאיש במענה פיו שמחה לאיש זה הקב"ה במענה פיו שנאמר ויאמר אלקים יהי אור ודבר בעתו מה טוב שנאמר וירא אלקים את האור כי טוב והכי נמי אמרינן טובים מאורות וכו':

חולין פ' ע"ב רשב''פ רמי כתיב ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים וכתיב את המאור הגדול ואת המאור הקטן אמרה ירח לפני הקב"ה רבש"ע אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד אמר לה לכי ומעטי את עצמך כו' יבואר ע"ל דברי בכ"ע כי לז' כוכבי לכת שצמ"ח נכ"ל בהם חמה ולבנה היינו את המאוה"ג ואת המאוה"ק וזולתן ה' כוכבים היינו ואת הכוכבים ודפח"ח, ומבואר בזוה"ק כי נהורין דזכ"ל מלגו סי"ט דטוב והנה בשבח לעשה אורים גדולים הר"ת