אשכולות הגפן כג

לעולם בצפון ותדע שכל יק"ו בד' מלואים מע"ב ס"ג מ"ה בין מספרם מקו"ם הקבוע לכל צירוף ואם נוסיף לכל מקום ד' פעמים יק"ו פשוטין נשלם מקום דד' מלואים למנין עכי"ר מבואר שכל צרוף מכיר מקום שלו ומרומז במלות בראשית ברא במלואן בית ריש אלף שין יוד תיו בית ריש אלף הרי שרשי אתוון חשבון ו' פעמים מקו"ם וסוף מלואן חושבן ו' פעמים מכי"ר ותוך מלואן חשבון ו' צרופי יק"ו פשוטין הרי נרמזין בין ו' פעמים מכיר מקום:

ברא אלקים את השמים ואת הארץ הנה ברא סוד עולם הבריאה בחי' אמא עלא' בינה ושם ידוע לה אהי' וחופפת על בני' דו"ב בחי' שמים וארץ שמים דכר בחי' ו' ארץ נוקבא בחי' ה' תתאה ומרומז בענין שנאמר אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים א"ף י"די חושבן אהי' בכללות ה' שבבחי' ארץ וימינ"י חושבן אהי' בכללות ו' שבבחי' שמים ושניהם כאחד נרמזין בחושבן פו"ה ויעמ"ד והיינו דאיתא במד"ר ששמים וארץ נבראו כאחד שנאמר קרא אני אליהם יעמדו יחדיו היינו הוא צוה ויעמד:

בב"ר ויהי ערב ערבו של עשו ויהי בקר בקרו של יעקב יבואר דהנה ערב ובקר הם ב' חלקי יום השלם י"ב שעות דחלק הלילה וי"ב שעות דחלק היום ובריש ברכות אמרינן שי"ב שעות הלילה נחלקין לג' משמרות ובריש ע"ז אמרינן שי"ב שעות היום נחלקין לד' חלקים הנה לפי"ז בג' חלקי לילה יש בכל חלק ד' שעות הם כנגד ד' אותיות לילה ובד' חלקי יום יש בכל חלק ג' שעות כנגד ג' אותיות יום נמצא שבי"ב שעות דערב חוזרין ד' אותיות לילה ג' פעמים ובי"ב שעות דבקר חוזרין ג' אותיות יום ד' פעמים. ובזה יצא לנכון ויהי ערב ערבו של עשו ויהי בקר בקרו של יעקב דהנה נאמר ויהי עשו איש ידע ציד איש שדה ויעקב איש תם ישב אהלים הרי ער"ב עם ג' פעמים ליל"ה חושבן יד"ע פי"ד עם שד''ה הנאמר בעשו ובק"ר עם ד' פעמים יו"ם חושבן ת"ם עם אהלי"ם הנאמר ביעקב גם יש לכוון ג' חלקי לילה כנגד ג' אותיות עשו והי' לו ג' נשים וד' חלקי יום כנגד ד' אותיות יעקב והי' לו ד' נשים:

והארץ היתה תהו ובהו. הנה זה נאמר אחר שהקדים בראשית ברא כדי להכיר טובת הבורא ב"ה שהרי קודם הבריאה נאמר והארץ היתה תהו ובהו ומתורגם לדיא ורקניא ולאחר הבריאה נאמר מלאה הארץ קניניך ובשביל זה צותה התורה לברך אחר שנהנה מקנין הארץ שנאמר ואכלת ושבעת וברכת וגו' ואמרו רז"ל שאמר הקב"ה וכי לא אשא פנים לישראל שכתבתי בתורה ואכלת ושבעת וברכת וישראל מחמירין על עצמן עד כזית ועד כביצה והיינו לפי שהם מכירין טובת הבוב"ה שמתחלה והארץ היתה תהו ובהו צדיא ורקניא וא"כ כשנהנין ממנה כזית וכביצה נחשב להם שעורא זוטא מטובת הארץ שכבר יצאה מכלל צדיא ורקניא ומקיימין ט"ז. חובת וברכת ירמוז במלות והאר"ץ הית"ה תה"ו ובה"ו ר"ת חושבן זי"ת וסופו תיבות חושבן ביצ"ה ותוכי התיבות חושבן וברכ"ת:

וחשך על פני תהום ורוח אלקים מרחפת על פני המים יש בכאן רמז כל ו' ימי המעשה שהם ו' מדות חג"ת נה"י וא"כ יום אחד ויום רביעי כנגד חסד ונצח ימינים ויום שני ויום חמישי כנגד גבורה והוד שמאלים ויום שלישי ויום הששי כנגד תפארת ויסוד אמצעים ובענין זה נרמזין כאן דהבת מלות ורו"ח אלקי"ם חושבן אח"ד רביע"י בצרוף יחודו של עולם הנדרש בלשון אחד שהי' הקב"ה יחיד בעולם שלא נבראו המלאכים עד יום שני הרי נרמז בזה ב' ימינים יח"ד ושוב מרחפת