אשכולות הגפן כ

קדימת ענני במרחב לפני מן המ דאתי וזה כדרך שנאמר והי' טרם יקראו ואני אענה. והנה זה מרומז בענין בחכמה עשית מלאה הארץ קניניך הרי ר"ת "בחכמה עשית ר"ת למפרע ''ענני "במרחב ולבתר ר"ת ''מלאה ''הארץ "קניניך ר"ת ''מן "המצר "קראתי ובזה עולה יפה מה שביאר בש"ע ברכת אשר יצר את האדם בחכמה על ענין דאיתא במד"ר בחכמה בראו שהתקין לו מזונותיו ואח"כ בראו היינו כי מה שהתקין לו מזונותיו בותוצא הארץ קודם בריאת האדם הוא בדרך טרם יקראו ואני אענה שמרומז בענין בחכמה עשית מלאה הארץ קניניך היינו ודאי רמז בחכמה בראו שהתקין לו מזונותיו וכו':

אות ב' דפתח בבראשית בבריאת שמים וארץ יבואר בענין שאמרז"ל יודע הי' בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהן שמים וארץ שנאמר בו ואמלא אותו רוח אלקים בחכמה ובתבונה ובדעת כענין שנאמר ד' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה בדעתו תהומות נבקעו וע"ז רומז אות בי"ת חושבן ר"ת "חכמה ''תבונה ''דעת והגם דבפסוק בראשית לא נפרטו רק שמים וארץ שנאמר בהם רק חכמה ותבונה. הנה הדעת יתייחס ממילא לכלל שתיהן כענין שנאמר אחרי הודיע אלקים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך וכן נודע כי שם הדעת בר"ת את השמים ואת הארץ והיינו כי א"ה משם הדעת שבר"ת "את "השמים הם עצם א"ה האקי"ק שם הבינה המתייחסת לכונן שמים ושוב ו"ה משם הדעת שבר"ת ''ואת "הארץ הם עצם ו"ה מיקו"ק שם החכמה המתייחסת ליסד ארץ ובזה מרומז כי א"ה פעב אקי"ק ו"ה פעם יקו"ק נרמזין במנין בי"ת דהתחלת בראשית הנ"ל לרמז מנין ר"ח חכמה תבונה דעת ולכן נאמרו במלאכת המשכן דאקרי ג"כ מקדש שניתן בין ב' אזכרות כמו דעות וארז"ל על זה שכל שיש בו דעת כאלו נבנה בית המקדש בימיו והיינו מי שיש בו דעת ממילא יש בו חכמה ותבונה ושלשתן נאמרו במלאכת המשכן דאקרי מקדש ועל עצם המקדש ארז"ל לא כאברהם שקראו הר ולא כיצחק שקראו שדה אלא כיעקב שקראו בית והיינו לפי שבשם בית רמוז כללות שמות חכמה ותבונה בשם הדעת כנ"ל ברמז אות בי"ת דפתח בבריאת שמים וארץ ותדע שבמקדש נתאחד שמים בארץ וארץ בשמים שכן דירה עליונה דשמים נתייחסת מרו"ם קצו הרי מלת מרו"ם חשבון ו"ה פעם יקו"ק שבארץ ושוב דירה תחתונה בארץ נתייחסת אלו"ן קצו הרי מלת עלו"ן חשבון א"ה פעם אקי"ק שבשמים:

ובענין זה יבואר השתוות תבת דעות לתבת מקדש במה שנתנו בין שתי אזכרות דהנה דעות תרתי משמע היינו כפל דעת כי להיות הדעת גושפנקא דחתים בי' שמיא וארעא לפי שהדעת הוא אמצעי בין חכמה דארץ ובין בינה דשמים ולפי דאיתא בס' יצירה הבן בחכמה וחכם בבינה א"כ בכל אחד משניהם יש כללות שניהם שנתייחסו שני הכלליות לכפל דעת דהיינו דעת לכללות שמים עם ארץ כענין שנאמר השמים והארץ בהבראם ושוב דעת לכללות ארץ עם שמים כענין דסיים שם ביום עשות ד"א ארץ ושמים וכלליותן זה ודאי רמוז במקדש כנ"ל:

והנה מלת דעת רמוז גבי ידעי דת ודין הנאמר במגלת אסתר היינו ידעי בדעת וסביב מלת דעת בצדדין אתוון ד"ת ובאמצע אות ע' חושבן ודי"ן ועליהם סיים והקרוב אליו כרשנא שתר אדמתא תרשיש מרס מרסנא ממוכן שנדרש הכל על הזכרת זכיות שהי' בבית המקדש ולפי שלא הי' אז ביהמ"ק קיים לא הי' ראוי להזכיר, זכיות שבמקדש אלא ביודעי דת ודין בדעת וכל שיש בו דעת כאלו נבנה ביהמ"ק בימיו ולענין הדעת שנתייחס באחדות שמים וארץ ולעולם הגדול באמצע