דברי צבי צא

משתמש דחורי חלון הוא ופי' רש"י דהוי אחורי רה"י כרה"י ע"ש דקשה למה צריך למימר דחלון משלימו לד' גם משמע שם דמשום חלון דמשלימתו לד' הוי רה"י רק כנגד החלון ולהכי אמרי' שם דהאי גיסא ודהאי גיסא אסור ע"ש וצ"ע בפוסקים דמשמע דחורי רה"י בלא דבר שמשלימתו וכולו הוי רה"י

שם סעיף א' ברמ"א ב' ספינות כו' אא"כ קשורות כו' משמע אפי' שני ספינות לאדם אחד נמי אסור לטלטל אא"כ קשורות ובשבת דף ק' ע"ב במתניתין פי' רש"י ואנן מוקמינן בגמ' שהספינות של ב' בני אד וע"י עירוב כי מפרשי ומפסקת כרמלית ובטל עירוב וכן פי' הרע"ב וכן איתא בהרמב"ם ספ"ג מהל' עירובין וכן משמע בתוס' שם דף ק"א ע"ב ד"ה פשיטא שכתבו שס"ד דמיירי שב' ספינות של אדם אחד ובאינן קשורות אין מטלטלין דגזרי' שמא החפץ אל המים ע"ש משמע דלמאי דמוקי הגמ' בב' בני אדם מותר באדם אחד באינן קשורות

שנו מג"א ס"ק א' עי' מחה"ש ס"ק ג' מה שמחלק הא דבאין עמוקים י' ורחבה ד' לא צריך מחיצה דאין על המים שמפנים דין כרמלית אבל בעמוקים י' ורחבה ד' יש על המים דין כרמלית ע"ש מ"מ צ"ע דכיון בעמוקה י' ורחבה ד' מהני מחיצה א"כ צריך לומר דאם אין מחובר עם המים שבחוץ הוי רה"י ובאין מחיצה אסור משום שאינו נחלק מהמים שבחוץ וכי דעיקר הטעם דמחיצה לחלוק מן המים שבחוץ כמו שכתב מג"א ס"ק ג' וא"כ קשה באין עמוקים י' ורחבה ד' כיון שמחובר למים שמבחוץ נמי ליצרך מחיצה וצ"ע על רש"י בעירובין דף פ"ז ע"א במתניתין שפי' אמת המים אפי' ברה"י כרמלית דקשה דכיון דמהני מחיצה א"כ ע"כ הוי רה"י וצריך לומר שכונת רש"י שאמת המים דברה"י המחובר למים שבחוץ הוי כרמלית אבל צ"ע שם ברש"י ד"ה שלא כו' דמייתי ראי' שאין המים נעשים רשות לעצמן בפחות מי' משבת דף ק' מרקק מים ע"ש ואין ראיה משם דבשלמא דרקק מים הוי ברה"ר הוי רה"ר אבל הכא דאמת המים מחובר למים שבכרמלית שמבחוץ נוכל לומר דגם בפנים כרמלית כמו בעמוק י' ורחב ד' הוי כרמלית דמחובר למים בחוץ

שם ס"ק ב' אין כו' ומ"מ לא מהני כו' לפענ"ד מיירי המג"א במחיצות החצר שטפח משוקע במים דאפ"ה לא מהני דהא בלא טפח משוקע במים אפי' במחיצה הנעשה לשם מים נמי לא מהני וצ"ע בעירובין דף פ"ו ע"א במתניתין א"ר יהודה לא תהא פי' רש"י שר"י מתיר בכותל אע"פ שאינה נכנסת לתוך אוגנו ע"ש דקשה מנ"ל לעשות פלוגתא רחוקה בין ר"י לת"ק דת"ק מצריך לשם מים וגם צריך לירד בתוך אוגנו ולר"י די בכותל וגם אינה צריך ליכנוס בתוך אוגנה דילמ' ר"י נמי מצריך שירד הכותל לתוך אוגנו שתהא היכר לחלוק המים רק שאינו צריך מחיצה עשוי' לשם מים

שם ס"ק ד' מותר כו' ואינו יוצא כו'. צ"ע דאמאי מצרכינן בסעי' א' מחיצה בכניסה וביציאה דהא בעשה מחיצה בצד אחד וחלוק מן המים שבחוץ סגי כמו הכא בלשון ים דמותר למלאות משום שאינו יוצא לחוץ

שנז מג"א ס"ק א' מקום כו' ולא תהי' עמוקה י' כו'. לכאורה קשה כיון דכתב רמ"א דגומא חצי אמה והוא ג' טפחים ופחות מד' טפחים הוי מקום פטור וצ"ל שקושי' הריטב"א אמאי אית' במתניתין עירובין דף פ"ח ע"א דמבחוץ צריך לקמור דוקא הא אפשר לעשות הגומא מבחוץ ד' על ד' ועמוקה י' ומתרץ הריטב"א שפעמים יהי' טיט אבל צע"ג על מג"א דכיון דבש"ע פסק דבחצר הסמוכה לכרמלית אין צריך גומא א"כ אמאי צריך הכא לקמור דהא אף שיהא טיט ותהי' כרמלית אין לחוש בזה דתהוי חצר הסמוכה לכרמלית וטפי הו"ל למג"א לכתוב התירוץ שכתב הריטב"א הובא בט"ז ס"ק ה' דשמא יעלה רפש וטיט ותהי' פחות מג' ממילא היא רה"ר עי' בהרב"י

שם ס"ק ט' של כו' הרי ביו"ד כו'. ולא הבינותי דהא ודאי דקרקע בולע דדבר הנראה לעין הוא רק דשם גבי מליחה אית' ביו"ד סי' ס"ט סעי' ט"ז שיצאו המים מיד ודף שאינו חלוק ברהיטני צריך להניחו במדרון כדי יצאו המים מיד ואם אינו יוצא מיד הוי ככלי שאינו מנוקב ולכן מספקי' אם הקרקע בולע מיד אבל הכא אין צריך שבולע מיד רק שבולע כטבע הקרקע שבולע

שם סעיף ג' בד"א כו'. המחבר סתם דבריו ולא פירש מה שמותר בכרמלית אע"ג שאסור ברה"ר דבסעי' ב' מתיר לשפוך על פי הביב אף כשיוצאים לרה"ר וא"כ צ"ל מה שמתיר בכרמלית טפי הוא שמתיר בסילון של עץ בכרמלית וברה"ר אסור כה"ג או נוכל לומר שקאי על שכתב בסעי' ב' שהרמב"ם אוסר כתב כאן שבכרמלית גם הרמב"ם מתיר כדאית' בהרב"י

שם ברמ"א דמחלף ברה"ר. הט"ז ס"ק ט' כתב דחמור מספינה דספינה לא שייכי כלל ברה"ר והרב"י כתב דדוק' גבי ספינה אמרי' כחו בכרמלית לא גזרו כי היכי דאקילו בה לענין זיז ע"ש וצ"ע דבשבת דף קמ"א ע"א גבי מאן דסחי במיא נמי אמרי' כחו בכרמלית לא גזרו

שנח מג"א ס"ק ד' סמוך כו' דגם התוס'. פי' מחה"ש דהתוס' לא כתבו אלא לריב"ב דמחמיר בפחות מע"א שצריך מוקף לדירה מחמיר נמי דיותר מע"א לא מהני חד מהני תלת גווני לעשותו מוקף לדירה אבל ר"ע דס"ל דלפחות מע"א לא בעי כלל ה"ה דמיקל ביותר מע"א דמהני חד מהני גווני ע"ש וזה דלא כהררב"י שכתב תוס' חולקי' עם הג"א ולפענ"ד הוכיח הרב"י שפיר מתוס' דחולקים על הג"א דתוס' כתבו שם ומה שפי' רש"י בהוקף לדירה לא שרי ריב"ב ביתר מבית סאתים אין נראה כו' דהא שרו רבנן לעיל בדיר וסהר כו' וא"א כדברי מג"א דלריב"ב