דברי צבי סט

מאי קשיא ממת לימא דבמת מותר לכתחילה מה שאין כן הכא ע"ש וצ"ע דהא הרא"ש מחזק הקושי' דלא אמרו ככר כו' ובעלמא צריך לנער ומתרץ דלענין אין צריך לנער הכא מותר דבטיל לגבי פת אבל לענין לכתחילה שפיר אמרי' דאסור דלא הותר לכתחילה רק לגבי מת והכא מותר רק במונח ואין צריך לנער

שם ס"ק ס"ז בחצר כו' דגבי בהמה כו'. וצ"ע דבשבת דף צ"ד אמרי' דר' נתן ורבנן פליגי גבי בהמה ובאדם רבנן מודים דחי נושא עצמו ובתוס' שם ד"ה שהחי כו' למה פטור דאפי' במשא קל חייב ואומר ר"י דממשכן גמרי' שלא היו נושאים דבר חי כו' ע"ש א"כ קשה אמאי מחייבי רבנן בנושא בהמה דהא לא היו נושאים בהמה כמו שלא היו נושאים אנשים ורש"י פי' שם דבהמה משרביט מכבידים עצמן ולתוס' קשה דהא אין הפרש בין משא קל למשא כבד ונר' לתרץ דאע"ג דגמרי' מלאכת שבת ממשכן אין צריך להיות דומה ממש כמו בדף ע"ג במשנה האופה ובמשכן לא הי' אופה רק בישול כמו שכתב רש"י והר"ע מברטנורא ובגמ' דף ע"ד ע"ב וכן המוציא אוכלים חייב בשבת ובמשכן לא הי' דבר מאכל א"כ ה"ה המוציא דבר חי שאינו נושא עצמו חייב אע"ג דמשכן לא היו נושאים דבר חי כמו שכתבו תוס' שם אפ"ה חייב אבל אם הוציא דבר שנושא עצמו פטור שלא הי' במשכן ככלל הוצאה בדבר שנושא עצמו

שם ס"ק ס"ח אם כו' לטלטל מקצתו כו'. קצת קשה דהא להגביהם אסור אפי' בצריכין ולדדות מותר בצריכים א"כ ש"מ שטלטול מקצתו קיל מטלטול כולה

שם ס"ק ס"ט מפני כו' דמותר למשוך כו'. וצ"ע דבסי' תצ"ח ס"ק כ"ג במג"א שהרמב"ם מתיר לתלוש הצמר דעוקר לאחר יד ולתלוש הנוצות אסור כמו שכתב ט"ז ס"ק י"א ומג"א בס"ק כ"ד ובמחה"ש שם א"כ הכא שפיר אסר הרמב"ם באגפי' נתלשין דנוצות אורחי' בתלישה אבל צמר לאו אורחי' בתלישה

שם ס"ק ע"ג וי"מ כו' באיסור טלטול כו'. ולפענ"ד לדעת רש"י ביצה דף י"ב ע"א דלא נאסר טלטול רק משום הוצאה ובזה אין תוס' חולקין עם רש"י ע"ש והרב"י בהקדמה לסי' זה כתב דהראב"ד נמי סובר כן והה"מ בפכ"ד מהל' שבת הל' י"ב כתב שהרמב"ם סובר שבתחלה אסרו טלטול מפני הוצאה א"כ צדקו דברי הש"ך דביו"ט דמותר להוציא הכדור גם הטלטול מותר אבל בשבת דאסור להוציא הכדור גם הטלטול אסור

שם ס"ק ע"ד בגד כו' דיש כלאים כו'. פי' מחה"ש לעשות אוהל ובענין דליכא איסור עשיית אוהל ולפענ"ד מיירי בבגדים, קשים דמותר לישן עליהם ביו"ד סי' ש"א סעי' א' או בכלאים דאיתא שם בסעי' י"א י"ג י"ד שמותרים ע"ש

שם סעיף י' הרב"י מביא מה שכתב הרא"ש על הרי"ף שפסק כת"ק בשבת דף קכ"ו ע"ב וכתב הרא"ש שצ"ל ברי"ף ולית הילכתא כת"ק והר"ן פי' דעת הרי"ף שפסק כת"ק היינו בחביות הקבורים לגמרי בקרקע אבל בכלים המגולים אע"ג שמחוברין לקרקע לכ"ע אין צריך בית אחיזה וכן פסק הרמב"ם בפכ"ה מהל' שבת עכ"ל הרב"י וצ"ע על הר"ע מברטנורא שפסק כת"ק מטעם דכל המחובר לקרקע וכן בפי' המשנה להרמב"ם כתב והלכה כחכמים והוא העיקר כי כל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע משמע אפילו בכלים שאין קבורים לגמרי בקרקע רק שמחוברים לקרקע צריך בית אחיזה

שם סעיף ח"י צע"ק בשבת דף מ"ב ע"א מכבין גחלת כו' אמר רבינא הלכך קוץ ברה"ר מוליכו פחות מד"א וצ"ע דבדף קנ"ג ע"ב דמתירין שבות במי שהחשיך בדרך ואמרי' שם שלא רצו לגלות דמותר להוליכו פחות מד"א א"כ מוכח דשבות הולכה פחות מד"א חמור א"כ היכי יכול רבינא למילף הולכה פחות מד"א משבות דמכבין

שם סעיף ל"ט צע"ק ברש"י שבת דף קכ"ח ע"ב במתניתין דפי' על כופין את הסל דאשמעינן דכלי ניטל לדבר שאינו ניטל ע"ש ובדף מ"ג ע"א משמע דלמ"ד כלי ניטל אשמעי' מתניתין דבכה"ג לא הוי מבטל כלי מהיכנו כמ"ש תוס' ד"ה בעודן

שם סעיף נ"ב צ"ע קושי' תוס' בשבת דף קכ"ז ע"ב ד"ה כיון דמקשי' מתרומה מבגדי עניים לעשירים הובא בט"ז ובמג"א וצ"ע דהא תרומה שייך לכהן וישראל קרי בעלי' דתרומה שבידו ליתן למי שירצה ולכן מותר לכהן ולישראל לטלטל אבל בגדי עניים דעניים הוי בעלים וחזי' להו ולעשירים לא חזי' וגם לא הוי בעלים לכן אסור לעשירים

שט סעיף ד' צ"ע על רש"י שבת דף קכ"ה ע"ב ד"ה ל"ש דמותר לטלטל החביות כו' דקתני ואם היתה בין החביות כו' משמע דר"י דאמר במניח נעשה בסיס קאי רק אסיפא דמתניתין היתה בין החביות אבל ברישא דמתניתין מטה על צדה לא נעשה בסיס במניח וכל הפוסקים כתבו שגם בזה נעשה בסיס במניח וכן פי' רש"י עצמו בדף קמ"ב ע"ב ד"ה נעשה כו' אח"כ מצאתי שהמהרש"א הרגיש בזה אבל שני תרוצים שמתרץ מהרש"א לכאורה דחוקי' דמה שמתרץ דלכך פי' רש"י דר' אמי אר"י קאי אסיפא דמתניתין דלא תהי' הפלוגתא של ר' אמי ור' אסי פלוגתא רחוקה בג' דרגי בניעור ובטלטול החביות ובטלטול האבן לכך פי' רש"י דקאי אטלטול חביות דהוי הפלוגתא רק בתרי דרגי בטלטול חביות ובטלטול אבן וזה דוחק דהא האמת הוא דר' אמי אוסר במניח אפי' בניעור וחולק בתלתא דרגי גם מה שמתרץ מהרש"א דלכך פי' רש"י לענין טלטול חביות משום דמייתי עלה דאזדו לטעמי' דפליגי נמי בטלטול גופי' ולא בניעור עכ"ל ג"כ דחוק דמה שמחולקי' ר' אמי ור' אסי גבי אזדו לטעמי' הוא בטלטול אבן ולא בטלטול חביות ולפענ"ד אפשר לתרץ קצת פי' רש"י שרש"י קאי על השוכח ומפני שהגמ' נקט רישא דמתניתין במטה על צדה ואר"י ל"ש אלא בשוכח לכך נקט רש"י האמת דבשוכח מותר אפי' לטלטל החביות

שם מג"א ס"ק ו' ע"ד שישארו כו' כדברי השואל כו'