דברי צבי מד

אמר לרב לברך ע"ש וצ"ע דתרתי לא ש"מ דאם נאמר דלהכי היה רב מברך שהיה אורח ואורח קודם אפי' בעה"ב גדול א"כ לא ש"מ דבאין אורח בשולחן דגדול יכול ליתן רשות לקטן ואם נאמר דרב מברך משום שגדול יכול ליתן רשות א"כ לא ש"מ דאורח מברך ותוס' דמוכיחים מעובדא דרבי דגדול יכול ליתן רשות לא כתבו דאורח מברך והרא"ש שמוכיח דאורח מברך לא כתב דגדול יכול ליתן רשות לקטן וצ"ע על הרב"י שפסק בש"ע תרוייהו שאורח מברך וגם שגדול יכול ליתן רשות: הלכות ברכת הפירות

רב מג"א ס"ק ט' שמן כו' ממ"ש הרא"ש כו'. צ"ע שלא הביא דברי רש"י במקומו ברכות דף ל"ו שפי' וצריך לתת שמן הרבה ע"ש

שם ס"ק ח"י וי"א כו' בתמרים שנתמעכו כו'. המח"ש גורס שנתמעכו לגמרי ע"ש אבל המקו"ח גורס שנתמעכו קצת וצע"ג דא"כ צריך לומר בנתמעכו לגמרי בתמרים מברך שהכל א"כ הם כמו גודגדניות והא מג"א מחלק ביניהם ועוד היכי כתב מג"א וס"ל כהרמב"ם והטור והא הרמב"ם והטור סוברים בנתמעכו לגמרי נמי מברכין בפה"ע כדאי' בטור ובהרב"י וגם הראי' מסי' ר"ד משמע אפי' בנתמעכו לגמרי עי' במחה"ש לכן נר' שגירסה נתמעכו לגמרי עיקר

שם ס"ק כ"ז ואם כו' לא בעי המשכה כו'. והש"ך ביו"ד סי' קכ"ג ס"ק כ"ג כתב בשעת אירוסין יקח צמוקים וישרה אותם במים ויסחוט אותם ויברך בפה"ג וכ"כ ב"י בא"ח סי' ר"ב דאם נמשכו המים מצמוקים הוי יין ע"ש משמע דבעי המשכה

שם ס"ק ל"ד מושקא"ט כו' כמ"ש ס"ד. צע"ק דאמאי צריך ראי' בשמן דגבי שמן השותה כמות שהוא לא יברך כלל וצריך לאשמעינן בס"ד דשותה לרפואה דמברך אבל במושקא"ט דמברך באוכלה ביובש בפה"ע כמו שכתבו תוס' ורא"ש ברכות דף ל"ו ע"ב דפשיטא דהשותה עם השכר לרפואה דמברך בפה"ע ואפשר דמייתי ראי' לברך בפה"ע אפי' אם המושקא"ט מועט כמו שכתב מג"א בס"ק ט'

רג סעיף ב' על תותים כו'. זה מדברי תוס' ברכות דף מ' ע"א ד"ה איתיה כו' כתבו שהרב ר' מנחם הביא ראי' מירושלמי דמברכין על כל מיני דאטד בורא פרי האדמה אע"ג דלכלאים הוי מין אילן ע"ש וקשי' לי דשם בגמ' דפריך בגמ' על פירות הארץ פשיטא ומשני לא נצרכה אלא לר' יהודה ע"ש והי' יכול הגמ' לומר דמתניתין צריך לאשמעינן אפי' לרבנן מיני דאטד דאע"ג דלכלאים מין אילן אבל לברכה בורא פרי האדמה ומדלא משני הגמ' כן יש ראי' לר' יונה שכתב הטור דמברכין עלייהו בפה"ע וצ"ע

שם מג"א ס"ק ד' הזנגביל כו' וכ"כ רש"י ביומא. דף פ"א ע"ב. פי' מחה"ש דרש"י פי' שם דקושי' הגמ' והאמר ר"נ האי הומלתא כו' דמדקאמר אין בו משום בשולי נכרים ש"מ דנאכל כשהוא חי ולא פי' רש"י דהקושי' מדקאמר מברכין עלי' בפה"א דא"כ מאי קושי' רבא מיירי שאכלו בלי ריקוח ור"נ מיירי ע"י ריקוח ע"ש וקשה קצת דשם בגמ' מקשה על רבא ר"מ אומר וערלתם א"ו שעץ מאכל זה פלפלין ופי' רש"י אלמא מאכל קרי לי' ע"ש דקשה נמי מאי פריך הגמ' דילמא ר"מ דקרי לו מאכל הוא ע"י ריקוח ולהכי חייב בערלה כמו שמברכין עלי' בפה"א ורבא מיירי בלא ריקוח

רד כתב הרב"י בשם הרשב"א דקמחא דשערי אע"פ שהוא קלי מברך שהכל דהואיל וקשה לקוקיינא ע"ש וצ"ע דהא תוס' ברכות דף ל"ו ע"א בד"ה קמחא כתבו דאפילו קמחא דחיטי דלא קשה לקוקיאני כדאי' בגמ' שם אם הוא קלי אין מברכין אלא שהכל וכן פסקי' בסי' ר"ח סעי' ה' דעל קמח חטים של קליות מברכין שהכל

שם מנ"א ס"ק י' עשבי כו' על של עץ בפה"ע כו' צע"ק דכבר כתב מג"א בסי' ר"ג ס"ק ב' דבטובים לאכילה פרי גמור הן ע"ש

שם ס"ק י"ג אינו כו' והא דלא תירץ הרא"ש כו'. ולפענ"ד אפשר שהוא בכלל מה שתירץ הרא"ש דמיירי במזוג קצת ע"ש וכיון שמזוג קצת אינו מבעבע וצ"ע על הש"ע שכתב החומץ שערבו במים שראוי לשתות והרא"ש כתב דמזוג קצת משמע אע"ג שאין ראוי לשתי' כ"כ כיון דמזוג קצת ואינו מזוג כדרך שראוי לשתות ולכאורה קשי' דכמו דלענין ברכה דאינו מברך רק בחומץ המבעבע כן לענין יו"כ נמי פטר רק בחומץ המבעבע דרא"ש כתב שם דברכה ויו"כ שוים לענין חומץ א"כ קשה ביומא דף פ"א ע"ב דדרש רב גידל דחומץ פטר ביו"כ היינו במבעבע א"כ כשאמר רב גידל אימר דאמרי פורתא חי טובא מזוג מי אמרי ע"ש אמאי לא אמר נמי אימר דאמרי מבעבע כי הם שתו וודאי אפי' לא הי' מבעבע כי שתו אפי' מזוג דהסברא יותר לאסור במזוג מחומץ שאינו מזוג ואינו מבעבע דהמזוג נמי אינו מבעבע

שם ס"ק כ' הואיל כו' אנסוהו ואכל מצה כו'. צ"ע דהא בב"ב דף מ"ח מחלק הגמ' שיש חילוק דאונס לקיים המצוה לאו אונס מקרי וא"כ במצה הוי אונס לקיים המצוה והא דכתב הרב"י בסי' תע"ה במצה הטעם משום דנהנה הוא משום דבעי טעם מצה כמו דאי' ברכות דף ל"ח ע"ב או כמו שכתב מג"א שם ס"ק י"ד אע"ג דמצות צריכות כונה במידי דאכילה שאני שהרי נהנה

רה מג"א ס"ק ב' וכרוב. וכ"מ בגמ' כו'. המח"ש כתב וכן אינו מדוקדק דכבוש מבואר בס"ס זה ע"ש ולפענ"ד הוא מדוקדק דכבוש בס"ס זה הוא בכבוש בחומץ אבל כבוש במים כתב הפ"מ ביו"ד סי' ק"ה במשבצות זהב ס"ק א' דרק מפליט ומבליע לא מבשל וצריך הכבוש להתנועע ממקום למקום ע"ש א"כ הכרוב אינו מתנועע וגם במים לא הוי בישול אפי' במתנענע אבל מליח הוי כמבושל מדמייתי ברכות