דברי צבי רנז

שעשאו בראשון ושוב נתעברה השנה אין צריכין לחזור ולעשות בשני והיכא דנתעברה השנה קודם אדר הראשון אז הוי אדר הראשון כמו שבט ומה דאיתא בגמ' ושוין בהספד ותענית שאסורין בזה ובזה מפרש הרא"ש דאם קראו המגילה בי"ד ובו ביום עברו השנה אסור בהספד ותענית אבל בשאר שנה מעוברת נראה לי שמותר בהספד ותענית עכ"ל ולא אוכל להבין כי לכאורה דוחק להעמיד סוגיא שם כפי' הרא"ש דרב פפא מוקי שם דתנא קמא סבר לכתחילה בשני ואי עביד בראשון עביד ור' אליעזר ב"י סבר אפי' מקרא מגילה לכתחילה בראשון משמע דידע כבר בראשון קודם י"ד שתהיה מעוברת דאי לא ידע בי"ד בראשון דתהיה מעובר א"כ האיך שייך לכתחילה דאם לא ידע אכתי דתהיה מעוברת פשיטא שצריך לעשות פורים בי"ד באדר גם מה שכתב הרא"ש דמה דאסר בהספד ותענית בראשון היינו אם קראו המגילה בי"ד ובו ביום עברו השנה הוא לכאורה דוחק כי סתם תענית הוא מה שקיבל מבעוד יום כדאיתא בסי' תקס"ב סעיף ה' וכיון דכבר קרא המגילה וסבר שפורים בו ביום א"כ לא קיבל התענית ביום שלפניו ואם עברו בו ביום אפי' הוא מותר להתענות אי אפשר להתענות דהא לא קיבלה מבעוד יום ותוס' שם בד"ה ור"א בר יוסי כתבו ויש שנוהגין לעשות ימי משתה ושמחה בי"ד ובט"ו של אדר ראשון ולא נהירא דהא אמרי' בגמ' הא לענין הספד ותענית שוין מכלל דשמחה ומשתה ליכא ע"ש ולפענ"ד צ"ע דבדף ה' ע"ב אמרי' שמחה מלמד שאסורים בהספד משתה מלמד שאסור בתענית משמע, דאם לא כתב בפורים עצמו שמחה ומשתה היה מותר בפורים בהספד ותענית ורק משום דכתיב משתה ושמחה אסור בהספד ותענית א"כ א"א בי"ד ובט"ו שבאדר ראשון אין נוהג משתה ושמחה א"כ מנ"ל לאסור בהספד ותענית דהא האיסור של הספד ותענית לא ידעינן רק מדכתיב משתה ושמחה א"ו מוכח דמדאמרי' דאסור בהספד ותענית בי"ד שבאדר ראשון גם משתה ושמחה נוהג בו ולכן מסיים רמ"א וטוב לב משתה תמיד: