דברי צבי רנ

א' למה יברך שוב על נרות אחרות ע"ש ולפענ"ד קשיא נמי במג"א בסי' תרנ"א ס"ק כ"ה שהניח בצ"ע על א"ח מעשה בהר"מ שנטל לולב ובירך ואח"כ ראה שלא היה בו ערבה וחזר ובירך כו' וכתב המג"א וצ"ע דאם לא הדליק בליל ד' אלא ג' נרות יחזור וידליק א' ולא יברך ע"ש ולפענ"ד לא דמי דברכה שבירך מתחלה על נר חנוכה בירך כהוגן כי עיקר מצוה בנר א' ואין נרות חנוכה מעכבים זה את זה ולכן שפיר אמרי' דאין מברך על נרות אחרות והוי כמי שברך על פירות שלפניו ואח"כ הביאו לו יותר מאותו המין בסי' ר"ו סעיף ה' דאין צריך לברך אבל הנוטל לולב בלא ערבה ובירך דהוי ברכה שלא כהוגן דכיון דד' מינים מעכבין זא"ז א"כ מה דנטל לולב בלא ערבה הוי כאלו לא נטל כלל ודמיא לבירך ואח"כ הביאו לפניו דצריך לברך כדאיתא שם בסי' ר"ו סעיף ה' ועי' במג"א שם

שם ס"ק א' אין כו' וכ"מ בתוס' סוכה כו'. וכתב המחה"ש כמ"ש הב"ח שיש ב' חיובים א' על ביתו ב' על גופו ואין האשה פוטרתו כ"א ביתו אבל חיוב גופו דהיינו ההודאה אין האשה פוטרו ולכן צריך לברך כשרואה א"כ אין לדמותו ללולב דליכא כ"א חיוב אחד דהיינו הישיבה ומדלא תי' התוס' כן ע"כ צ"ל דגם בנ"ח אם הדליקו עליו א"צ לברך על הראי' ע"ש ולא הבינותי דכיון דלסברת הב"ח צריך לברך על הראי' לפטור גופו והנה גבי לולב וסוכה בודאי גופו חייב א"כ שפיר דמיא סוכה ולולב לחנוכה כי מה שיש יותר חיוב לחנוכה היינו לפטור ביתו משא"כ בסוכה ולולב אבל חיוב גופו יש בסוכה ולולב כמו בחנוכה ודברי מג"א אין מובנים לי שמקשה למה לא תירצו תוס' דסוכה ולולב אין מצוה בראי' דהא הוא באמת תירוצו של תוס' שם דגבי חנוכה יש מצוה ברואה משום חביבות הנס ולכן תקנו חכמים החיוב על גופו כשרואה הנרות או כמו שכתבו תוס' שם דכיון דבסוכה ולולב גם העושה אין מברך נסים ע"ש במהרש"א ומהר"מ

תרעז סעיף ג' י"א כו' כי חייב לראות כו'. מהכא מוכח דש"ע ורמ"א סוברים כדעת רש"ל הובא במג"א סי' תרע"ו ס"ק א' דאע"פ שמדליקין עליו בביתו חייב לברך כשרואה דרמ"א כתב חייב

שם מג"א ס"ק י' הצריך כו' ומיהו אינו מוכרח. פי' די"ל דתוס' בשבת שם לא דברו כ"א במה שהוא כדי שעורו ע"ש ולפענ"ד דוחק לומר כן דהא תוס' שם מחלקים בין נר שבת לנ"ח דבנר שבת דלהנאתו בא יושב ומצפה שיכבה אבל נ"ח עיקרו לפרסומי ניסא אינו מצפה שיכבה ע"ש והנה ובנר של שבת דמצפה שיכבה היינו לאחר שדלק להאיר מה שצריך לו וכשאין צריך עוד לאור הנר מצפה שיכבה והנה הנ"ח בתוך שיעורו דמי לנר שבת בשעה שצריך לאור הנר דגם בנר שבת אין מצפה שיכבה ולפ"ז מה שכתבו תוס' דבנר שבת מצפה ובנר חנוכה ע"כ לאחר שיעורו

שם ס"ק י"ב שאין כו' ועי' בש"ך שם כו'. פי' דהש"ך שם תמה על הש"ע שפסק שם דמותר להוסיף בדרבנן והחו"ד מתרץ שם דנר חנוכה אסור בהנאה לכך אסור להוסיף ע"ש ולפענ"ד לדעת מג"א בסי' תק"א ס"ק י"ב דמוקצה אסור בהנאה והמח"ש בסי' תק"ז סס"ק ג' מסיק נמי שכן דעת מג"א א"כ המחבר ביו"ד שם דפוסק כרשב"א דמפרש בביצה דף ז' ע"ב דמותר להוסיף בעצי מוקצה אפי' בלא הטעם דמיקלא אסורא משום דהוי דרבנן והא דאיתא בגמ' שם מיקלא קלי היינו משום דעצי מוקצה הוי דשיל"מ אבל אי לא הוי עצי מוקצה דשיל"מ היה מותר להוסיף אפי' בלא מיקלא קלי א"כ ש"מ אפי' באיסור הנאה מותר להוסיף פי' בלא מקלא קלי

שם והוי דומיא דחמץ. עי' פירושו במחה"ש ולפענ"ד נראה דלדברי חוות דעת ביו"ד סי' ק"ב ביאורים ס"ק ח' דנבילה שיש עליה נמי איסור מוקצה הוי דשיל"מ אע"ג דלאיסור נבילה אין מתירין כיון דלאיסור מוקצה יל"מ א"כ נוכל לומר דלהכי מקרי חמץ דשיל"מ כיון דיש היתר לחמץ בעין לאחר הפסח מן התורה לר"ש אע"ג דחמץ בעין לאחר הפסח מדרבנן אסור אפ"ה מקרי דשיל"מ כיון שיש היתר לאיסור דאורייתא ולפ"ז לא דמי חמץ כלל לנר חנוכה

תרעח הרב"י כתב ואע"ג דקידוש היום דאורייתא ונר חנוכה דרבנן כיון דאפשר לאקדושי בפת נר חנוכה עדיף עכ"ל וקשיא לי דת"ל דקידוש היום דרבנן דמדאורייתא בקידוש שאמר בתפלה סגי כמ"ש מג"א בסי' רע"א ס"ק א' ומה"ט הנר חנוכה קודם ליין הבדלה כמ"ש הרב"י בסי' רצ"ו דהבדלה כיון שכל מצותה היא הזכרה בפה מזכיר בתפלה ודיו אבל נר חנוכה מצותה בהדלקה לא סגי בהזכרה בתפלה עכ"ל וכן נראה מדברי הגהות אשרי בפ"ב דשבת בדין י"ב וז"ל מכאן מדקדק ר"ת דאין מקדשין על הפת דאי מקדשין על הפת א"כ פשיטא דנר חנוכה עדיף עכ"ל ולר"ת אין מקדשין על הפת כלל אפי' אין לו יין כמ"ש תוס' פסחים דף ק"ו ע"ב ד"ה מקדש וכ"כ המג"א שם דלר"ת מי שאין לו יין לא יקדש כלל א"כ מוכח דהגהות אשרי סבר דנר חנוכה עדיף אפי' אם אין מקדשין כלל לא על היין ולא על הפת וע"כ צריך לומר משום דקידוש מדרבנן דמדאורייתא בקידוש בתפלה סגי ולכן נר חנוכה קודם א"כ קשה על הרב"י שאמר הטעם משום דקידוש דאורייתא ונראה לתרץ דודאי לר"ת דס"ל דאין מקדשין על הפת כלל צריך לומר דהא דאמרי' בשבת דף כ"ג ע"ב דנר חנוכה עדיף מקידוש היינו אפי' אם לא יקדש כלל אבל לדידן דפסקי' כדעת רשב"ם כמ"ש תוס' בפסחים שם דמקדשין על הפת עי' סי' רע"א סעיף י"ב שפיר כתב הרב"י דיכול לקדש על הפת דהא פשיטא דהא דאמרי' בגמ' שם דנר חנוכה קודם לקידוש היינו ביש לו פת רק שאין לו יין דאי באין לו פת ודאי פת עדיף מנר חנוכה דהא פת עדיף אפי' מנר ביתו כמ"ש מג"א בסי' רס"ג ס"ק ד' ונר ביתו עדיף מנר חנוכה א"כ כ"ש