דברי צבי רמה

שריא בהנאה הרי דאפי' אגדו אלא שעדיין לא יצא בו מיקרי הזמנה בעלמא עכ"ל ולפי הנראה לא עיין המח"ש בהג"א עצמו רק ראה בהרב"י שהעתיקו אבל האמת יורה דרכו שיש ט"ס בהרב"י והעיקר הוא כמ"ש בהג"א בביצה שם וכמ"ש בשו"ע בסי' תרנ"ג עביד להושענא ולא אגבה למיפק

שם מג"א ס"ק ג' למחר כו' ולפי מש"ל אין צריך כו' פי' מחה"ש דכיון דגם במוקצה מחמת מצוה לא אמרי' מוקצה מיום שעבר לא צריך לתירוץ הר"ן דהוי כאלו התנה ע"ש ולפענ"ד דלהר"ן לשיטתיה שפיר צריכין לתירוץ הר"ן דהרב"י כתב בשם הר"ן לחלק בין סוכה דאמרי' מוקצה מיום שעבר משום דצריך לאכול ביה"ש בסוכה אבל בלולב דרבנן אין צריך ליטול ביה"ש דהוי ספיקא דרבנן וכ"כ מחה"ש בס"ק א' ובסי' תרנ"ב במג"א ס"ק א' כתב בשם הר"ן דאם לא נטלו עד ביה"ש ביום ראשון נוטלו ביה"ש דספק דאורייתא לחומרא משא"כ בשאר הימים דפטור ע"ש ולפ"ז קשיא בהפריש ז' אתרוגים כל אחת ואחת יוצא בו ואוכלו למחר משמע דאפי' באתרוג שהפריש ליום ראשון דמותר לאכול בשני ואמאי דהא הלולב ביום ראשון שוה לסוכה דכמו דבסוכה צריך לאכול ביה"ש דהוי ספק דאורייתא כך לולב צריך ליטול ביום ראשון ביה"ש דהוי ספק דאורייתא ולהכי הוצרך הר"ן לתרץ דלהכי אפי' אתרוג שהופרש ליום ראשון מותר בשני דהוי כאלו התנה בפירוש שאינו מקצה אותו אלא למצותו ואינו מוקצה רק לכל היום וכל זה לפי' הר"ן שמפרש משום דאין צריך ליטול ביה"ש דספיקו דרבנן לכן הוצרך לתרץ על יום ראשון דהוי כאלו התנה בפירוש אבל רש"י בסוכה דף מ"ו ע"ב בד"ה אתרוג מפרש דאתרוג לא חזי לביה"ש משיצא בו שחרית ע"ש ולפ"ז אתי שפיר דאפי' באתרוג שהפריש ליום ראשון מותר ביום השני דלא אמרי' מוקצה מיום שלעבר דהא אין צריך ליטלו ביה"ש כיון שמסתמא כבר יצא בו שחרית וצ"ע שהרב"י לא כתב פי' רש"י

תרסו לא זכיתי להבין דברי הרא"ש סוף פרק לולב וערבה שכתב על פי' רש"י דף מ"ח ע"א משמע מתוך רש"י דבסוכה קטנה צריך להדליק את הנר כדי שלא יראה בבל תוסיף שאוכל בה בלילה ותימא לי שלא ראיתי מי שעשה כן ונראה לפרש מדליק בה את הנר כו' וצריך לישב בה בתשיעי עכ"ל משמע דהרא"ש מפרש דברי רש"י דאפי' לדידן דיושבים בשמיני בסוכה צריכים לעשות היכר שלא יהא נראה שמוסיף וצ"ע דהא רש"י מפרש בגמ' שם אין לו מקום אחר לאכול שם ביו"ט אחרון עכ"ל ואי מיירי בשמיני בחוץ לארץ האיך כתב רש"י שאין לו מקום אחר לאכול הא אפי' יש לו מקום אחר לאכול צריך לאכול בסוכה בשמיני כדפסק הגמ' דף מ"ז ע"א והלכתא מיתב יתבינן א"ו מוכח דרש"י נמי מפרש הגמ' בא"י בשמיני ובח"ל בתשיעי ומה שמפרש רש"י שם בד"ה הא לן לבני בבל כו' מדליק בה את הנר ולא יפחתנה ויפסלנה לפי שצריך לישב בה מחר נראה ש . כוונת רש"י דהא ביום ז' לא יוכל ליפחת וליפסל שצריך לישב בה מחר ובע"כ ישב בה בתשיעי בלא עשיית היכר כי בשמיני לא יוכל לפחות שהוא יו"ט לכן צריך להדליק נר בתשיעי: הלכות שמיני עצרת

תרסז מג"א ס"ק א' גם כו' וה"ה בח"ל בט' כו'. וצ"ע דהרב"י כתב בשם הרא"ש אע"ג דלא מחויב לאכול ביה"ש אלא משום ספק יום שעבר מ"מ כיון דמחויב לאכול בה וצריך לעשות מעשה בביה"ש ע"ש א"כ בשמיני בביה"ש כיון דישיבת סוכה בשמיני מדרבנן כמו כל יו"ט שני רק דרבנן דהא אנן בקיאין בקביעה דירחא הוי יו"ט ב' דרבנן כדאיתא בשבת דף כ"ג ע"א יו"ט שני דספק דבריהם ובביצה דף ד' ע"ב הזהרו במנהג אבותיכם ע"ש ה"נ ישיבת סוכה בשמיני ספק שבעה רק דרבנן ובתענית דף ב' ע"א כתבו תוס' ד"ה מאימתי כו' דסוכה בח' דרבנן א"כ בשמיני בביה"ש דהוי ספק דרבנן אינו מחויב לאכול בסוכה דספק דרבנן לקולא כמ"ש הר"ן הובא בהרב"י בסי' תרס"ה דכיון דלולב ביום ז' מדרבנן אפי' לא נטל כל היום אינו נוטלו בביה"ש דהוי ספק דרבנן ע"ש ולכן מקילין בכמה דברים ביו"ט ב' לפי שהוא דרבנן כמו בסי' תצ"ו סעי' ג' לענין שיעשה ישראל שבות בחולה שאין בו סכנה ובסי' תמ"ז סעיף ה' ובסי' תס"ז סעי' י' לענין איסור חמץ ואפי' אי אמרינן דאע"ג דהוי דרבנן מ"מ רבנן מחמרי ביה כאלו היה ספק דאורייתא לענין ישיבת סוכה בשמיני כמ"ש תוס' סוכה דף מ"ג ע"א בד"ה לא ידעינן כו' עבוד רבנן כאלו לא ידעינן בקביעה דירחא ע"ש מ"מ נראה דאפי' אבותינו שהיו מסופקים בקביעה דירחא והוי להם יו"ט ב' ספיקא דאורייתא אפ"ה היו פטורים מסוכה בביה"ש בשמיני דהא הוי ספק ספיקא ספק שמיני ואת"ל שהיה היום שביעי ספק דילמא הוא לילה דהא ביה"ש הוי ספק לילה

שם וצ"ע בסי' תרל"ח. ולפענ"ד דלהכי מותר בקרמים וסדינין כמ"ש ט"ז שם בסי' תרל"ח ס"ק ח' על הסדינים המצויירים שיש חשש מפני הגנבים דאנן סהדי שלא תלאן שם מתחילה להיותן שם תמיד ואפי' מסתמא הוה כהתנה בכך ע"ש א"כ ה"נ דצריך לקרמים וסדינין להתנאות בביתו לכבוד יו"ט הוי כאילו התנה

תרסח מג"א ס"ק ב' אוכלין כו' איכא היכרא כו'. הרב"י כתב לשון המרדכי יתובי יתבינן כיון דאיכא היכרא דלא מברך כאשר עשה כל ז' הימים לא הוי כמוסיף אבל לישן בסוכה אסור משום דמחזי כמוסיף עכ"ל ולפענ"ד מתורץ בזה קושית הכ"מ פ"ו דסוכה הובא במג"א בסי' תפ"ט ס"ק א' שמקשה האיך מברכין על הספירה ביו"ט שני ולא חיישי' לזלותא דיו"ט דהא מה"ט לא מברכין על הסוכה בשמיני ע"ש ולפי דברי המרדכי ניחא דהא דאין מברכין על הסוכה בשמיני הטעם שלא יהא נראה כמוסיף דאם לא היה