דברי צבי רה

תקצז הטור כתב בשם רב נטרונאי ביום א' של ר"ה אין להתענות שהוא דאורייתא ובשבת שובה מותר ותמה הרא"ש דאוסר ביו"ט ומתיר בשבת ע"ש ולפמ"ש בסי' תקכ"ט לחלק בתענית חלום בין שבת ליו"ט דרק בשבת דכתיב עונג מותר משום דהתענית הוי לדידיה עונג אבל גבי יו"ט דכתיב שמחה והתענית לא הוי שמחה לק"מ ע"ש אח"כ ראיתי שמחה"ש בס"ק ז' מחלק נמי בשם הב"ח בין שבת ליו"ט כשמתענה מחמת תשובה הוי עונג ע"ש

שם מג"א ס"ק ז' כתב מחה"ש דלמ"ד ר"ח דאורייתא הוי מועד וחג וצריך שמחה עכ"ל וצ"ע דבסי' תקע"ב כתב מג"א בס"ק ד' אע"ג דר"ח אקרי מועד מ"מ לא מקרי יום משתה ושמחה וכ"כ המג"א בסי' תק"ע ס"ק ה' דר"ח שוה לחנוכה ופורים ע"ש ולפענ"ד אפשר ליתן טעם להפוסקים שסוברים שמותר להתענות בר"ה דכיון שמתחילין להתענות קודם ר"ה משום תשובה כדאיתא בסי' תקפ"א ובער"ה הכל מתענים אפי' תינוקות כמ"ש מג"א שם ס"ק ט' ובסי' תקע"ב פסקי' דאם התחילו להתענות אפילו יום אחד לפני ר"ח מותר להתענות בר"ח ואע"ג שר"ה הוא יו"ט אפשר דלא עדיף לענין זה מר"ח דהא ר"ח נמי אקרי מועד ואמרי' בשבועות דף י' ע"א הוקשו כל המועדים זה לזה וגם ר"ח בכלל כדאיתא שם בגמ' ומשום דר"ח לא איקרי יום משתה ושמחה מותר להתענות בהתחיל להתענות קודם ר"ח כמ"ש מג"א בסי' תקע"ב ס"ק ד' וגם ר"ה לא מקרי יום משתה ושמחה כדאית' בסי' תקפ"ב סעיף ח' שאין אומרים בר"ה מועדים לשמחה ומותר נמי להתענות בר"ה לפי שהתחיל מקודם

תקצח צע"ק להפוסקים שסברי שיאמר צדקתך שהוא צדוק הדין כדאיתא בסי' רצ"ב שנתקן על מיתת משה רבינו ע"ה ובר"ה אנחנו בטוחים שהקב"ה עושה לנו נסים ויכתוב לחיים ולכל טוב כמ"ש הרא"ש סוף ר"ה ולא שייך צדוק הדין כיון דרק לחיים ארוכים אנחנו נכתבים

תקצט הטור כתב מ"ש הרא"ש סוף ר"ה בשם ראבי"ה שנשאל בר"ה בשבת אם אומרים במוצאי שבת ותודיענו מפני שאומרים בה וחגיגת הרגל ור"ה לא חג ולא רגל והשיבוני דאעפ"כ מתפללין ותודיענו כי היכי דאמרינן בחולין דף כ"ז ע"ב במוצאי יו"ט בהבדלה בין יום השביעי כו' דאמרי' סדר הבדלות הוא מונה ה"נ סדר תקון הוא מונה ע"ש ולא זכיתי להבין דהא בהבדלה אפילו במוצאי שבת בחול לא שייך בין אור לחושך בין ישראל לעמים רק שצריך לומר ג' הבדלות כדאיתא בפסחים דף ק"ג ק"ד ומה שאומרים בין יום השביעי כו' לא נמנה בתוך ג' הבדלות ורק משום דמעין חתימה הוא ואמרי' שם דיש אומרים ז' הבדלות ע"ש לכן אמרי' שפיר דבמוצאי יו"ט נמי מונה סדר הבדלות ואומרים בין יום השביעי דמעין חתימה הוא כיון דגם במוצאי שבת אמרי' נמי הבדלות מה דלא שייכי למוצאי שבת אבל גבי ותודיענו שאומרים זמני ששון וחגיגת הרגל והם אינם שייכים בר"ה וגם אין שייך להבדלה מנ"ל דאומרים

תר מג"א ס"ק א' בגד כו' השמחה כשקנאו. פי' מחה"ש אבל כשצריך לאומן לתקנו אז השמחה כשגמרו וקבעו זמן בשעת לבישה ע"ש ובסי' רכ"ג במג"א ס"ק ו' כתב נמי מג"א אם קנה כסף ונתן לאומן אינו מברך אלא כשישתמש בו דקי"ל אין אומן קונה בשבח כלי ועי' מחה"ש שם ולפענ"ד סברת מג"א דבשלמא א"א אומן קונה בשבח כלי יכול לברך כשנגמר הכלי דאז קונה מן האומן השבח שיש לו בכלי ונמצא נגמר הקנין כי כשקנה הסחורה לא יוכל לברך שעדיין לא נגמר אבל א"א אין אומן קונה בשבח כלי א"כ מתי יוכל לברך בשעת קנין הסחורה עדיין לא נגמר ובשעה ששילם לאומן לא קנה א"כ בע"כ צריך לברך בשעת הלבישה

שם בעטרת זקנים ס"ק ב' וכן המנהג אע"ג דהאידנא אין אנו בקיאין אפ"ה הוי כמו בזמן ב"ד כו' וכן כתב בס"ק א' ודברים תמוהים הם דהא מבואר בכמה מקומות בגמ' ובפוסקים דאנן בקיאין הם ועוד דבזמן ב"ד היו שני ימים כיום אחד ארוך ולא היו מברכין שהחיינו ביום ב' אלא וודאי צ"ל דאנן אע"ג דבקיאין ויודעים דיומא קמא עיקר ומונין המועדות מראשון מ"מ מחמירין להחזיק ר"ה ב' ימים כקדושה אחת לפי שאבותינו בזמן שהיו מקדשים ע"פ הראיה היו מחזיקים לקדושה אחת ולהכי כתב מג"א בסי' תק"ג ס"ק א' דרק להחמיר אמרי' קדושה אחת ולא להקל ע"ש ועוד נראה דלהכי מחזיקין ב' יומי דר"ה לקדושה אחת ולפעמים כשתי קדושות משום דגם בזמן ב"ד שהיו הרחוקים עושים שני ימים אמרי' בביצה דף ה' דלפעמים היו עושים ג"כ בב"ד שני ימים דהיינו אם באו עדים מן המנחה ולמעלה ואם באו עדים קודם מנחה עושים בב"ד יום אחד והרחוקים עושים תמיד ב' ימים וזה דילמא באו עדים מן המנחה ולמעלה דגם הב"ד עושים שני ימים והוי שני ימים קדושה אחת או דילמא באו עדים קודם מנחה והוי יום ראשון יו"ט או דילמא לא באו עדים כלל והוי יום שני יו"ט ולא יום ראשון ובכה"ג לא הוי ב' ימים קדושה אחת גם לרחוקים רק מספק עושים והוי כב' ימים טובים. של גליות ע"ש ברש"י ד"ה עד המנחה דרק כשבאו עדים אחר המנחה הוי קדושה אחת אבל כשלא באו כלל לא ולכן פסקי' דלחומר' אמרי' דהוי קדושה אחת ולא לקולא

בספר בינה לעתים דרוש א' מפרש הפסוק כי חק לישראל הוא כו' ע"פ המדרש כששואלין מלאכים להקב"ה אימת ר"ה אמר להם אני ואתם נלך אצל ב"ד שלמטה וזה כי חק לישראל הדבר נמסר לישראל לתקן המשפט והדין לאלקי יעקב יהי' ביום אשר מאתם יצאו עכ"ל וצ"ע על הגאון שהוא גמ' ר"ה דף ח' ע"ב ת"ר כי חק לישראל מלמד שאין ב"ד של מעלה נכנסים לדין אא"כ קדשו ב"ד החודש ופי' רש"י וה"ק אם קבעו ישראל את חק החודש יהיה משפט להקדוש ברוך הוא ע"ש: