דברי צבי קס

כולה א"כ ש"מ דמותר להערים ולמלוח בעור אע"ג דשייך ש בו עבוד

שם ס"ק י"א אע"פ כו' כמו שהתירו במסוכנת כו'. צ"ע דבמסוכנת ויכול לאכול כזית מותר לשחוט דאין כזית בשר בלא שחיטה אבל הכא במולח החתיכה שצריך שאין לחתיכה זו שייכות לשאר חתיכות שאינו צריך ומכ"ש למאי שכתב הרא"ש ביצה פרק א' דין ט"ז שאין החתיכה שהוא צריך לה מיתקנא ומשבחת כלל במליחת שאר חתיכות וצריך להפוך כל חתיכה וחתיכה למולחה ע"ש

שם ס"ק י"ב נוהגין כו' ומ"ש הג"מ משום דא"א וכו' ה"ק עכ"פ כו'. פי' מחה"ש נהי דליכא בזה משום בורר מסברא מ"מ יאסר משום מתקן כו' ע"ש ולפענ"ד פי' מג"א בהג"מ הוא דחוק דלפירושו דהג"מ לא בא כלל ליתן טעם למה אין בזה משום בורר דמסברא אין בזה בורר והא דכתב הג"מ משום דא"א לאכלו בענין אחר נמשך למטה והוא ענין אחר ובא ליישב דלא יאסר משום מתקן כמו שפי' מחה"ש ע"ש הו"ל להג"מ לכתוב ומשום בוי"ו אבל משום משמע דנמשך למעלה ועוד דעיקר חסר מן הספר דלפירוש מג"א היה להג"מ לכתוב ולא יאסר משום מתקן שהיה יכול לנקר מאתמול דהא רב שרי להפריש כו' ולפענ"ד נראה לפרש דברי הג"מ ואין בזה משום בורר משום דא"א לאכול בע"א כלומר כיון דא"א לאכול בענין אחר יש בו איסור בורר כדאי' בסי' שי"ט אפ"ה מותר דהא רב שרי להפריש חלה אע"ג דגם כן אי אפשר לאכול בענין אחר ונראה לי בין לפירוש מג"א בדברי הג"מ בין לפירוש שלי צריך לומר דהג"מ סובר דרבה מיירי ג"כ בחלת הארץ וכמ"ש הרב"י בסי' תק"ו שהרמב"ן ורי"ף סובר כן אבל לפי' הרא"ש בפ"ק דביצה דין י"ג דרבה מיירי בחלת ח"ל ולא בחלת הארץ ע"ש א"כ אפשר לאכול בע"א ע"י אוכל והולך ואח"כ מפריש כמו שפי' הרא"ש שם

תקא מג"א ס"ק ב' וקרובה כו' ויש בו תואר כלי כו' לכאורה צ"ע דהא לא דמי דבנשבר בעיו"ט ויש בו תואר כלי שראוי להשתמש בשבר הזה כמ"ש מחה"ש א"כ הוי מעיו"ט כלי לתשמיש זה ובנשבר ביו"ט הוי שבר כלי שאין ראוי להשתמש בו עוד אבל בקורה רעועה מעיו"ט הוי שבר כלי מעיו"ט וצ"ל דמג"א מדמה דבכלי הנשבר מעיו"ט וראוי להשתמש בשמוש קל אבל לא בעיקר שמוש במה שהי' משתמש שהיה הכלי שלם ה"נ הקורה רעועה היה ראוי עוד בעיו"ט להחזיק הבנין רק שאינו חזק כ"כ כמו שהיה שלם

שם ס"ק ג' גדולות כו' דהוי מכשירין כו'. ונראה דלמה שכתב המג"א בריש סי' תקי"ח בשם הה"מ דהבערה הוי כמו אוכל נפש דכתיב ביום השבת בשבת אין ביו"ט לא להכי מותר נמי הבקוע ע"ש

שם דהא הר"ן כתב דהוי כאוכל נפש כו'. פי' מחה"ש דהבערה דמדורה לא הותרה כ"א מתוך שהותר הבערה לאוכל נפש ממש אבל הבקוע להמדורה לא הוצרך לטעם מתוך כ"א בהבערתה ע"ש ולפענ"ד קשי' דאע"ג דהמדורה כאוכל נפש שנהנה מהמדורה עצמה מ"מ כיון דלא הותר כ"א מתוך א"כ כ"ש הביקוע לצורך המדורה דוודאי דלא הותר כ"א ע"י מתוך כי אם לא הותר המדורה לא היה ניתר הבקיעה וא"כ פיר מקשה מהרא"י על הר"ן דהאיך כתב הר"ן דכיון שלבקען למדורה שרי מותר נמי לבקע לצורך בישול משום מתוך דהא לא אמרי' מתוך רק משום שהותר לאוכל נפש הותר נמי שלא לצורך אבל לומר דמתוך שהותר בדבר שהותר ע"י מתוך הותר נמי בדבר אחר לא מצינו ללמוד העיקר הביקוע באוכל נפש מהביקוע במדורה שהותר רק ע"י מתוך

שם ס"ק י"ג שלמים כו' ה"ה סתירה כו'. צע"ק דלמה שכתב בריש סי' תקי"ח דרק בהבערה אמרינן מתוך משום דכתיב בהבערה ביום השבת וממעט יו"ט א"כ מלאכת הבערה קיל ביו"ט מסתירה

שם ס"ק י"ד אין כו' הו"ל נולד כו'. מ"ש בהגהה הנדפס בצד דהמג"א לא דק דאנן קי"ל כר"ש כו' הם דברים תמוהים כמו שכתבתי ג"כ בסי' תצ"ט דהא ביו"ט פסקינן כר"י כדאי' בש"ע במקומות רבות בהל' יו"ט ובסי' זה סעיף א' שאין מבקעין בהיתה רעועה מעיו"ט ובכל סימן זה דמוקצה אסור

שם ס"ק ט"ו עם האגוזים דאין מוכנים להסיק כו'. צ"ע דהא בהאגוזים שאכלם ביו"ט פסקי' דאסור להסיק בקליפיהם דמאתמול היו עומדים לאדם כמ"ש מג"א ס"ק י"ד אע"ג דקליפי אגוזים אין ראוין למאכל אדם צריך לומר כמ"ש תוס' בשבת דף כ"ט ע"א בד"ה אכלן לענין גרעיני תמרים דחשיבי כאוכל עצמו עד שיאכל התמרים ע"ש וה"נ בקליפי אגוזים חשיבי כאגוזים עצמן עד שיאכל אגוזים א"כ קשה דפסק רמ"א דאין להסיק עם האגוזים עצמן דאין מוכנים להסיק ואם הם בקליפה מותר להסיק צריך לומר כמ"ש הרב"י כשהן בקליפיהן האוכל מוכן להסיק אגב הקליפה ע"ש א"כ צריך ע"כ לומר דהקליפין היו מוכנים להסיק מעיו"ט ואגוזים עצמן היו מוכנים אגב הקליפין ג"כ להסיק ובאכלם ביו"ט פסקי' דאין מסיקין בקליפין בשביל שלא היו מוכנים מעיו"ט להסיק ויש סתירה מני' ובי'

שם ס"ק ט"ז ולפידים כו' אלא ע"כ כמ"ש כו'. צ"ע דגם לתירוץ הד"מ דהכנה גרועה מפני שכבר היה בעולם כמו שפי' מחה"ש ולא גזרי' ביו"ט דעלמא משום יו"ט לאחר השבת נמי ניחא דצ"ל בעצים שנשרו ביו"ט משום שמא יעלה ויתלוש דהא העצים היו בעולם ולא גזרי' ביו"ט משום יו"ט אחר השבת ועל גוף הסברא שכתב מג"א דבין יו"ט לשבת לא טעו אינשי שאם מתירין לו להדליק מה שכבה היום ביו"ט לא יתיר לעצמו להדליק מה שכבה בשבת אף שהוא מעם הארץ שאינו יודע מענין הכנה כמ"ש גבי ביצה מ"מ לא יתיר לעצמו כי יחשוב שמא אסור בכבה בשבת ויבוא לשאול וקשי' לי דבביצה דף ד' ע"ב אמר ר"י עצים דלא חזי ליומי'