דברי צבי קנב

שם מקדש ישראל יצא כו'. והח"י חולק וכתב שהגמ' שם לשון קצרה נקט ע"ש ולפענ"ד נראה דמוכח מגמ' שם דלא כמג"א דהא רבא אמר שם אמינא טעמא דידי וטעמא דידכו טעמא דידי צלותא דברבים מקדש ישראל ופי' רש"י משום כבוד רבים ע"ש וא"א כדברי מג"א א"כ מחולק רבא עם סבי דפומבדיתא בשני דברים א' שהם לא אמרו בשבת ישראל ורבא אמר גם בשבת ישראל ב' שהם אומרים בשבת השבת וביום טוב הזמנים והוא לא אמר א"כ רבא דאמר אמינא טעמא דידי ולא אמר טעם רק על מה שאמר בשבת ישראל אבל על מה שלא אמר השבת והזמנים לא אמר טעם א"ו שגם רבא אמר שבת והזמנים

תפח ט"ז ס"ק ג' ואם כו' מדהוצרכו לכתוב כו'. וכ"כ מחה"ש בסי' קל"ז ס"ק ו' מדהוצרכו תוס' לומר דקריאת אחרון כמאן דליתא אפשר דס"ל לתוס' כמ"ד דביו"ט אין רשאי להוסיף ע"ש וצ"ע דהרי תוס' שם כתבו בפירוש דבשבת וביו"ט וביו"כ מותר להוסיף ומ"ש תוס' שם דאחרון הוי כמאן דליתא קאי נמי אשבת על מה שכתבו תוס' וחזן שגמר כל הסדר של שבת וכן ביו"ט וקרא כל המנין כו' משמע שאין להוסיף לא ביו"ט ולא בשבת ותוס' סתרו דבריהם ממה שכתבו למעלה וצריך לדחוק שהתוס' כתבו כך על קושיתם מחל להיות באתה תצוה כו' דמשמע שאין להוסיף לכן כתבו תוס' דאפי' לשיטת הגמ' שם גבי חל להיות באתה תצוה כו' שסובר הגמ' שאין להוסיף אפ"ה בטעה הש"ץ וגמר כל הסדר של שבת או ביו"ט שקרא כל המנין ושכח לקרות בחובת היום אמרי' דמי שקרא קודם הוי כמאן דליתא אבל לפי הדין ומנהגינו שמוסיפין דלא כגמ' שם בחל להיות באתה תצוה אין צריך לומר שאחרון הוי כמאן דליתא דהא מותר להוסיף כמ"ש תוס' מעיקרא

שם מג"א ס"ק ד' וע"ל סי' קי"ד כו' דהכא עיקר כו' המח"ש מפרש פי' דחוק ולפענ"ד כונת מג"א דשם גבי טל ומטר דגם הש"ץ לא אמר טל ומטר לכן היחיד נגרר אחר הצבור אבל הכא אע"ג דהצבור היו אומרים משיב הרוח כיון דהש"ץ פסק ולא אמר היחיד נגרר אחר הש"ץ דהכל תלוי בש"ץ כמו דפסקי' בסי' קי"ד סעיף ב' ואפי' היה חולה או אנוס ואינו שומע מהש"ץ אפ"ה נגרר אחר הש"ץ ע"ש

תפט סעיף א' ש"ב הגאון הצדיק מהו' אבוש הקשה אמאי צריך הגמרא במנחות דף ס"ה ע"ב וספרתם לכם שתהא ספירה לכל א' וא' ת"ל דבמצוה שבגופו לא שייך שליחות ולפענ"ד נראה לתרץ דשם בגמ' איתא תספור לך ספירה תלי' בב"ד א"כ ס"ד דרק ב"ד סופרים לכך איצטריך וספרתם לכם ספירה לכל אחד וכמ"ש תוס' שם וספרתם גבי יובל כתיב וספרת לך דאבית דין קאמר ע"ש וצ"ע קצת ברא"ש סוף פסחים שכתב מדלא כתיב וספרת לך כדכתיב גבי שמיטה והתם הספירה בב"ד ע"ש דצ"ע דהא הכא נמי כתיב תספור לך בסדר ראה רק שבמנחות שם דורשים מזה שב"ד מקדשי יו"ט וצריך לישאל מב"ד אימתי יספור ע"ש וספירה לכל אחד מדכתיב וספרתם

שם מג"א ס"ק א' מתחילין כו' הקשה הכ"מ. ולפענ"ד נראה לתרץ דבישיבת סוכה אין מזלזלין ביו"ט של ש"ע כמ"ש תוס' סוכה דף מ"ז ע"א בד"ה מיתב כו' אבל סוכה פעמים שסוכתו עריבה עליו ובלולב לא נוטלין שמינכר שנוהג מנהג חול ע"ש ולכן לא מברכי' על הסוכה בש"ע דמינכר שמקיים מצות סוכה והוי זלזול ליו"ט של ש"ע וכן כתב מג"א בסי' קל"ז סס"ק ו' בשם מהרי"ל ע"ש אבל בספירה אפי' אם יספור בלא ברכה מ"מ הוי זלזול ליו"ט כיון דאמר היום יום אחד בעומר הוי כאומר שהיום הוא יום שאחר יו"ט וליכא למימר דמשום זלזול יו"ט שלא לספור ביו"ט כלל א"כ לא יוכל לספור כל ימי הספירה שנאמר תמימות כדאיתא בסעיף ח' וכיון שצריך בע"כ לספור מברך נמי כי ע"י הברכה אין מזלזל ביו"ט יותר כאלו היה סופר בלא ברכה

שם ס"ק ז' המתפלל כו' דמצות צריכות כונה כו'. המג"א בסי' ס' ס"ק ג' כתב בשם הרדב"ז דמצוה דרבנן א"צ כונה ע"ש ומ"ש המח"ש פה בס"ק ח' דש"ע חולק עם הרדב"ז מדברי מג"א שם לא משמע כן דנראה דהמג"א מביא דברי הרדב"ז פי' על הש"ע וע"ש מה שכתבתי לספק לדברי רבינו יונה שכתב דאפילו למ"ד מצות אין צריכות כונה מ"מ במצוה שתלוי' באמירה לכ"ע צריך כוונה אם נאמר נמי במצות דרבנן לדעת הרדב"ז דאין צריך כוונה אבל התלויה באמירה צריך כוונה

שם ס"ק י"ד אחר כו' אבל בביתו כו'. פי' מחה"ש דהא כבר קיבל שבת בבהכ"נ עכ"ל וצ"ע דבסי' רע"א כתב המג"א בס"ק א' דצריך לקדש מיד בביתו כדי שיזכור שבת בכניסתו א"כ ש"מ שגם בביתו צריך למהר להקדים שבת וע"ש מ"ש מג"א בשם תשובת מ"ע שכתב שבביתו יכול להמתין אבל לדעת ש"ע שם צריך למהר בביתו לקבל שבת כמו בבהכ"נ

שם סעיף ט' יש לספור קודם שמברכין וכתב בספר הגהות רע"א דלרמ"א בסי' רע"א דהבדלה דאורייתא י"ל דהבדלה קודם ואע"ג דכל מ"ש ספירה קודם משום אפוקי יומא עדיף מקדימה דאורייתא אבל במ"ש ויו"ט דיש בקידוש עיולי יומא ובהבדלה אפוקי יומא קיימי אדינא להקדים דאורייתא לספירה דרבנן עכ"ל ולפענ"ד נראה דאפילו למ"ד הבדלה דאורייתא היינו בלא הבדיל בתפלה אבל כשהבדיל בתפלה הוי וודאי הבדלה דרבנן כמ"ש מג"א בסי' רע"א ס"ק א' לענין קידוש ואפי' בלא הבדיל בתפלה נראה דהא הה"מ בפרק כ"ט מהל' שבת הל' א' כתב דלמ"ד הבדלה דאורייתא דילפינן בשבועות דף י"ח ע"ב מקרא ולהבדיל ע"ש א"כ נוכל לומר כיון דבשבועות שם יליף מדכתיב ולהבדיל בין הקודש ובין החול א"כ דוקא ממוצאי שבת לחול הוי הבדלה דאורייתא אבל ממוצאי שבת ליו"ט דמבדיל בין קודש לקודש ויו"ט נמי אקרי שבת לכ"ע לא הוי הבדלה דאורייתא דהא בקרא כתיב רק להבדיל בין הקודש לחול ועי' מ"ש בסי' תע"ג במג"א ס"ק ב':