דברי צבי יג

שם סעיף ה' אם כו' שלא תהא רצועה כו'. ומקור בברכות דף כ"ג ע"א הלכה גוללן ובלבד שלא תהא רצועה יוצאת מתחת ידו טפח ע"כ וקשי' לי בשבת דף ס"ב ע"א תניא הנכנס לבה"כ חולץ התם משום שי"ן וכתבו תוס' שם דלא גרסי' דלי"ת ויו"ד משמע מדבריהם דמשום דלי"ת ויו"ד היה מותר לכנוס לבה"כ וכן משמע בגמ' שם דמשני התם משום שי"ן מדנקט הגמ' רק משום שי"ן ולא נקט גם משום דלי"ת ויו"ד של רצועות משמע דמשום דלי"ת ויו"ד הי' מותר לכנוס לבה"כ והכא בברכות אמרי' דאם רצועה יוצאה ג"כ אסור לכנוס לבה"כ וצ"ע

מד. מג"א סק"א ולא כו' שמא ישמש בהן גמרא פ"ב דסוכה ע"כ. בסוכה דף כ"ו ע"ב איתא ת"ר הנכנס לישן ביום רצה חולץ כו' בלילה חולץ דברי ר' נתן ר' יוסי אומר הילדים לעולם חולצין מפני שרגילין בטומאה ומסיק הגמ' אמר אביי בילדים ונשותיהן עמהן עסקינן שמא יבואו לידי הרגל דבר ע"ש ומשמע דלת"ק מותר לישן ביום אפי' ילדים ונשותיהן עמהן וצריך לומר דלא חיישי' שישמש מטתו דאסור לשמש מטתו ביום ור"י אוסר בילדים בנשותיהן עמהם אפי' אם ישן ביום מפני שרגילין בטומאה אבל לזקנים גם ר"י מודה שמותר לישן ביום ונשותיהן עמהן ואין צריכין לחלוץ תפילין וצ"ע על הש"ע ומג"א שסתמו דבריהם ומשמע דאסור לכל לישן אפילו זקנים ואשתו עמו אפי' ביום: אחר זה ראיתי בד"מ שכתב בשם הגהות אלפסי שילדים בנשותיהן עמהן חולצין אפילו ביום ע"ש דפוסק כר"י וצ"ע

שם ס"ק ג' שינת כו' ואין שיעור לזה וי"א כו'. דברי המג"א סתומים מאד דמשמע מדבריו דלדעת הש"ע אין שיעור לשינת עראי ולי"א יש שיעור והמעיין בהרב"י יראה דדעת הש"ע הוא כדעת הרמב"ם שכל שינת עראי אסור אם לא ניח ראשו בין ברכיו ולי"א כדי הלוך ק' אמה מותר אפילו לא הניח ראשו בין ברכיו

מה. מנ"א סק"א בבית כו' ואפילו כו'. מה שמשמע מדבר המג"א דתוך ד' אמות של בית קברות אסור ליכנס בתפילין אע"פ שאין ד' אמות של מת וכן כתב מחה"ש בהדי' וצ"ע דביו"ד סי' רפ"ב סעיף ד' לא יאחוז אדם ס"ת ויכנס לבית הקברות ולא יקרא בו עד שירחיק ד' אמות מהמת או מבית הקברות ע ע"ש א"כ ש"מ דדוקא הקריאה אסור תוך ד"א של קברות אבל אחיזה אין אסור אלא בבית הקברות עצמו וכן כתב הט"ז שם בס"ק ג' וז"ל ומבואר כאן דאחיזה לחוד יש אוסר בבה"ק עצמו ובקריאה לחוד אסור אפי' תוך ד' אמות עכ"ל וכן בסי' שס"ז סעיף ג' ובסי' שע"ו ס"ד נמי איתא שהקריאה אסור בתוך ד"א של בית הקברות וכן בברכות דף י"ח ע"א דמוקי הגמ' הא דתניא לא יהלך אדם בבה"ק ותפילין בראשו וס"ת בזרוע וקורא ומוקי הגמ' דתוך ד' אמות נמי אסור נמי משום דתני בברייתא ויקרא אבל בלא קריאה ודאי מותר תוך ד"א: הלכות ברכות

מו. מג"א סק"ח ק' כו' ברכת מודים דרבנן יאמר בשם ומלכות כו' וצ"ע דתוס' ברכות דף מ' ע"ב בד"ה אמר אביי כתבו דבחתימה אין שייך מלכות ע"ש

שם סק"י ואפי' כו' אלו היה עבד לא היה יכול להתגייר כו' וקשי' לי דלסברת מג"א בדברי הב"ח דסובר דא"י עדיף בחד צד מעבד דא"י יכול להתגייר אם כן מאי מקשה הב"ח הובא בט"ז ס"ק ו' דאם בירך שלא ע"ע אמאי יברך שלא עשני גוי ולפי דברי המג"א יוכל שפיר לברך שלא עשני גוי אחר שבירך שלא עשני עבד דא"י עדיף בחד צד מעבד שיוכל להתגייר ומה שכתב המג"א בשם המקובלים שהברכות הללו שלא נדבק בו בלילה בנשמתו נשמת עבד ח"ו כו' קשה היאך יכולין לברך מנא ידע שלא נדבק בנשמתו נשמת עבד ח"ו אח"כ ראיתי בשל"ה דף קכ"ט ע"א כשיקום ממטתו אם יודע בעצמו שהוא צדיק יברך שלא עשני א"י ע"ש משמע דרק צדיק יברך ואנו רואין דכ"ע מברך וצ"ע

שם ס"ק י"ד וי"א כו' דסומא לא יברך פוקח עורים כו' וכתב המח"ש בסימן ס"ט דסומא יברך יוצר המאורות ואולי יש לחלק בין הכא להתם עכ"ל ולפענ"ד החילוק פשוט דהתם מברך להקב"ה שברא מאורות העולם ומזה גם הסומא נהנה כמו שכתב הטור שם אבל ברכת פוקח עורים שאדם מברך להקב"ה שעשה עמו טובה שהיה בלילה עיור ובבקר נפקחו עיניו אע"פ שיש להסומא הנאה מה שנפקחו עיני שאר אדם כדי שיכולין להוליכו לסומא בדרך כמו דאמרי' ביוצר המאורות מ"מ לא יוכל הסומא לברך להקב"ה שפוקח עיני עורים ולו דהיינו לסומא אין עושה הקב"ה טובה זו ולסומא טוב להתפלל שירחם ד' עליו לפקוח עיניו ולא לברך

מז. מג"א סק"ו אם כו' עסי' ס' כו כתב המח"ש דמג"א בא ליישב קושי' הרב"י מאי ספק אי סגי בקורא ק"ש דע"כ לא מהני ק"ש דאל"כ מאי צריך ללמוד מיד כדאיתא בירושלמי תיפוק לי' הא אמר בכל פעם ק"ש אחר אהבה רבה ולזה קאמר מג"א עסי' ס' דכתב שם אם קרא ק"ש בלי ברכות אומר אח"כ ברכות ק"ש ומצד הדין א"צ לחזור ולקרות ק"ש ובכה"ג קאמר הירושלמי דצריך ללמוד מיד אחר אהבה רבה אבל לעולם י"ל דק"ש מהני עכ"ד ולפענ"ד א"א לומר כן דהירושלמי מיירי שקרא ק"ש ולא אמר ברכת התורה ולא אהבה רבה לפני ק"ש א"כ אסור לקרות ק"ש שהם פסוקי תורה בלא ברכת התורה דבסי' מ"ו סעיף ט' יש מתירים לומר פסוקים קודם ברכת התורה רק כשאומר דרך תחנונים ואף בזה יש חולקין ואוסרין אבל ק"ש ודאי אסור לומר קודם ברכת התורה או אהבה רבה כי הק"ש הוי למוד כמו דאי' במנחות דף צ"ט ע"ב שאם קרא ק"ש שחרית וערבית קיים לא ימוש וכן אי' ביו"ד סי' רמ"ו סעיף א' ע"ש

שם ס"ק ח' ברכת כו' קודם אור הבוקר כו'. ולפענ"ד