דברי צבי קז

עכ"ל ולא זכיתי להבין דלפענ"ד אין ראיה כלל דר"ח אלול שחל בשבת א"א להפטיר מחר חודש דאין דוחין עני' סוערה משום מחר חודש כמ"ש רמ"א סעיף ב' משום דבמחר חודש אין בו נחמת ירושלים אבל דוחין עניה סוערה משום השמים כסאי משום דיש בה תרתי ר"ח ונחמת ירושלים כמ"ש הט"ז ומחה"ש ולפי שא"א להפטיר מחר חודש ואפשר להפטיר השמים כסאי מפטירין השמים כסאי אבל בשאר חדשים שבת ויום א' שאפשר להפטיר מחר חודש נוכל לומר שפיר דמפטירין מחר חודש ולא השמים כסאי משום דיום ב' דר"ח עיקר

שם מג"א ס"ק ו' וראשי כו' וסי' תכ"ז. וכתב מחה"ש שצ"ל סי' תפ"ז דשם כתב מג"א ס"ק ב' דאם הזכיר יו"ט באמצע וחתם מקדש השבת דיצא דיו"ט נמי מקרי שבת ע"ש ולפענ"ד אע"ג דבעלמא יו"ט אקרי שבת אבל הכא בחתם מקדש השבת לא קאי על יו"ט דבביצה דף י"ז ע"א אמרינן דאומרים מקדש השבת וישראל והזמנים דשבת מקדשא וקיימא וזמנים ישראל מקדשי ע"ש א"כ אם אמר מקדש השבת לא קאי על יום טוב כי היו"ט אין הקב"ה בעצמו מקדש רק על ידי ישראל שהם מקדשים הזמנים כמו שפירש רש"י . בביצה שם

תכו מג"א נשים כו' סומא חייב כו'. וכתב בספר הגרע"א בשם הריק"ש דמלישנא הרואה משמע דסומא אינו מברך עכ"ל והנה ברמב"ם ובש"ע איתא הרואה ובטור איתא אר"י הרואה וצ"ע דבסנהדרין דף מ"ב בכל הסוגיא לא נזכר תיבת הרואה ושם איתא דאמר ר"י אשר במאמרו כו'

שם ס"ק ד' קודם כו' עד י' בחודש כו'. צ"ע דבט' באב שנדחה ממתינים עד לאחר י' בחודש

שם ס"ק י"ב מיום כו' ולדברי רמ"א אסור. משמע מדברי מג"א שרמ"א חולק על הטור ובהרב"י משמע דגם הטור סובר חצי כ"ט י"ב תשצ"ג דהרב"י כתב על הטור והני מיום המולד מצאתי בתשובה אשכנזית דטעמא משום דאמרי' עד שתתמלא פגימתו ולאו דווקא ט"ו וי"ו אלא חצי כ"ט י"ב תשצ"ג זה מלאותו ע"ש

שם ט"ז ס"ק א' אין כו' לא הביאו רמ"א. לפנינו ברמ"א איתא שאין מקדשין במ"ש שחל יו"ט

תכח מג"א כלל כו'. המח"ש מביא דברי תוס' פסחים . דף נ"ח ע"ב דגם כשהיו מקדשים ע"פ הראיה היו נזהרים שלא יבואו ב' ימי קודש סמוך זל"ז ע"ש ולפענ"ד צ"ע בתוס' שם שכתבו על רש"י שמקשה על אית דאמרי שאמרו לא בד"ו פסח וכתב רש"י דלאו מילתא דהרי ע"פ הראיה היו מקדשים וכתבו תוס' דאע"ג דהיו מקדשין על פי הראיה היו נזהרין שלא יבוא תרי שבי בהדי הדדי דאמרינן בר"ה מאיימין על העדים על החדש לומר שלא ראו ע"ש וצ"ע דהא דמאיימין על העדים היה בחודש תשרי כדי שלא יבא תרי שבי בהדי הדדי אבל בוודאי לא איימו על העדים בחודש ניסן שלא תהיה בד"ו פסח דבשלמא לדידן שקובעים ע"פ חשבון ועושים החדשים אחד מלא לא יכול להיות בד"ו פסח דא"כ תהיה יו"כ ביום א' או ביום ו' או הוש"ר בשבת אבל כשהיו מקדשין ע"פ הראי' לא ידעו עדיין בחודש ניסן כמה חדשים עד תשרי יהיו מלאים או חסרים א"כ שפיר כתב רש"י כשמקדשין ע"פ הראי' בד"ו פסח ולא אוכל להבין מ"ש הל"מ בפ"ג מהל' קדוש החודש הל' ט"ו דהרמב"ם סובר דאין מעברין בין לצורך בין שלא לצורך ולא נאמר עבור לצורך אלא היכא דנתעבר מתחלה בטעות ע"ש וצ"ע בסוכה דף נ"ד ע"ב משמע בהדיא דמעברין לצורך דגמ' פריך כי מקלעי יו"ט ראשון דסוכות בע"ש תהיה יו"כ בחד בשבת ודחינן ליה וכן פריך הגמ' מחלבי שבת קרבין ביו"כ ומוקמי ליה כאחרים ע"ש

שם ש"ז ס"ק ה' אין כו' דאף בזמן המשנה כו'. הט"ז יכול לתרץ בקיצור דבזמן המשנה דהיו כל הקרואים יוצאים בברכת ראשון ואחרון הוי כל הקרואים כאלו מברכין בעצמן ואם אחד קורא הקללות לבד הוי כאלו הוא מברך על הקללות ומה שכתב הט"ז דבזמן המשנה אם אחד מהקרואים לא שמע הברכה שלפניו שצריך לברך ולפענ"ד אפשר כיון דברכת התורה שהקרואים מברכים רק מפני כבוד הצבור כדאיתא בסי' קל"ט סעיף ח' ובזמן המשנה נעשה כבוד הצבור בברכת ראשון ואחרון ושאר קרואים א"צ לברך אפילו לא שמעו

שם בטור אב מלך שבו היו קוצצין עצים לקרבן ובתענית דף ל"א איתא מט"ו באב ואילך לא היו כורתין עצים: הלכות פסח

תכט הרב"י כתב דרק בפסח שואלין ל' יום קודם להודיע הדינים כדי שיהיה להם שהות רב להתעסק בטחינת חטים ובהגעלת כלים וביעור חמץ משא"כ בשאר מועדים ע"ש וצ"ע דבפסחים דף ו' יליף דשואלין ל' יום דמשה עומד בפסח ראשון ומזהיר על פסח שני ע"ש ובפסח שני לא היו צריכים הגעלת כלים כ"כ ולא ביעור חמץ כלל כדאיתא שם דף צ"ה ע"א דבפסח שני חמץ ומצה עמו בבית

שם מג"א ס"ק א' בהל' פסח כו' וכ"כ רש"א כו'. המהרש"א בסוכה שם כתב על רש"י שב"ש פוסלין כו' כיון דשואלין בהלכות החג קודם לחג ל' יום ואפשר דיליף הלכות חג מפסח בשום דרשא ואינו דומה שב"ה הכא ל"ל הא דשואלין דבהא לא פליגי אב"ש ומכאן תשובה לב"י שהבין דהא דשואלין דוקא בפסח ולא בחג עכ"ל ולפענ"ד הרב"י נשמר מזה דכתב דדיני פסח צריך ל' יום כו' דבעצרת ליכא דינים ובסוכות אפילו סוכת גנב"ך ורקב"ש כשרה עכ"ל והנה מה דפסקי' דסוכת גנב"ך כשר משום דפסקי' כבית הלל דסוכה שלא לשמה כשר כדאיתא בסי' תרל"ה ולפ"ז לב"ה דסוכת גנב"ך כשר אין צריך ללמוד ולשאול ל' יום קודם סוכות ורש"י דפי' בסוכה שם דשואלין ל' יום לפני החג היינו לב"ש דסובר דצריך סוכה לשמה א"כ סוכת גנב"ך פסולה