דברי צבי קא

דהכא אפילו חפצים שלו מותר לזרוק חוץ לאלפים אע"ג שהוא אינו יכול לילך דהא ביה"ש שהיה קונה שביתה במקומו בבקעה להיות לו אלפים לכל רוח לא היה יכול לטלטל כליו יותר מד' אמות והוא היה יכול לילך אלפים וכשעשה הא"י מחיצות אמרי' לענין טלטול הכלים הוי כל שבתוך המחיצות כד' אמות וכיון דביה"ש לא היו כליו כמוהו שהוא היה יכול לילך אלפים לכל רוח ולטלטל כלים לא היה רשאי רק בד' אמות ועכשיו בא ההיתר לכלים ע"י מחיצות שעשה הא"י דהוי כד' אמות א"כ ההיתר לכלים הוי כמו ביה"ש שמותר בד' אמות רק שההיקף מחיצות הוי השתא כד' אמות כמו ביה"ש שהיה מותר לטלטל בד' אמות וקצת דומה לזה כתב מחה"ש סימן ת"ה ס"ק ב'

תד הרא"ש פסק הבעי' עירובין דף מ"ג יש תחומין למעלה מי' לחומרא ע"ש וקשי' לי דשם ע"ב בגמ' מסיק דנזיר אסור לשתות יין דאזלינן לחומרא דילמא אין תחומין ע"ש ואם אמרינן דלהלוך חוץ לתחום למעלה מי' אסור הוי תרי חומרי דסתרי אהדדי כמו שדרה וגולגולת בעירובין דף ז' ע"א אבל מה שהרב"י כתב בשם הפוסקים דאזלי' לקולא משום דתחומין דרבנן צ"ע דבשבת דף ל"ד ע"א כתבו תוס' ורא"ש דבעירוב תחומין אזלי' לחומרא מפני שסמכו רבנן ערובי תחומין אקרא וכמו שפרש"י והרע"ב בשבת שם ורבי יוסי דמכשיר ספק עירוב רק ביש חזקה להכשיר ואפשר דס"ל להפוסקים דלא אזלינן לחומרא רק כשיש וודאי איסור תחום ויש ספק בעירוב המכשיר אז אזלינן לחומרא מפני שיש וודאי איסור וספק אם יש עירוב המתירו אבל הכא שיש ספק אם יש תחומין למעלה מי' א"כ יש ספק אם יש איסור כאן בזה אזלינן לקולא וצ"ע והרב"י שכתב בשם הרשב"א כשיש חזקה לא אזלינן בתחומין להקל כדמוכח גבי ספק עירוב משמע דלא אזלינן לחומרא רק כשיש חזקה להחמיר וצ"ע דבעירובין שם מוכח איפכא דלא אזלינן לקולא רק כשיש חזקה להקל

שם רמ"א ואם הוא ספק כו' אזלינן לקולא. וקשי' לי אמאי אזלינן לקולא הא הוי ספק ספיקא להחמיר ספק אם יש תחומין למעלה מי' ואת"ל אין תחומין למעלה מי' דילמא הוא למטה מי' ויוכל נמי להתהפך ספק למטה ואת"ל למעלה דילמא יש תחומין למעלה מי' והמל"מ בפ"ד מהל' בכורות הלכה א' כתב וז"ל וכיון דאיכא ס"ס להחמיר אפשר דאף בדרבנן אזלינן לחומרא כי היכי דגבי איסורי תורה דקי"ל בספק לחומרא אמרי' דבס"ס אזלינן לקולא דכיון דאיכא ס"ס חשוב מיעוטא ולא חשיב ספק א"כ ה"נ גבי דרבנן היכא דאיכא ס"ס לא חשיב ספק ע"ש

שם מג"א ס"ק ה' ה"ל כל העיר כו' והפליג מע"ש כו'. המח"ש כתב דלהכי נקט הפליג מע"ש דאלו הפליג בשבת אפילו אין תחומין למעלה מי' כיון שהיה ביה"ש ביבשה קנה שביתה ביבשה ונמצא עתה מחוץ לתחום ע"ש וצ"ע כיון דאמרי' דהבא בשבת מחוץ לתחום מותר לילך ביו"ט שלאחריו כו' אע"ג שפגע פעם אחד למטה מי' דשבת ויו"ט ב' קדושות וקנה שביתה חדשה בביה"ש של יו"ט שלאחריו א"כ ה"נ אם הפליג בשבת אע"ג שקנה שביתה בביתו ביבשה בביה"ש כשבא ביה"ש של יו"ט שלאחר השבת קונה שביתה חדשה ונמי מותר

תה מג"א ס"ק א' מעמידת כו' נ"ל להקל כו'. בסי' שצ"ו סעיף א' פסק רמ"א כר"א עירובין דף מ"ה והוא באמצען ולפ"ז מותר הכא אם יצא אמה אחת אבל המג"א שם ס"ק א' דפסק כר' יהודה דבורר לאיזה רוח שירצה ולכן אינו מיקל המג"א כאן רק באונס משום דהמ"מ כתב דתירוצו דחוק כמ"ש מחה"ש אבל דברי ט"ז בסימן שצ"ו ס"ק א' לכאורה תמוהים שמביא דברי הרב"י דהטור לא ס"ל כר"א שכתב בסי' ת"ה מי שיצא חוץ לתחום אפילו אמה אחת לא יכנוס להיות כבני העיר וכתב הט"ז שאין ראיה מטור דוודאי יש לו ב' אמות לכל צד ועכ"פ לא יכנום לתוך התחום להיות כבני העיר עכ"ל וצ"ע דלפי דברי הראב"ד והמ"מ שמביא המג"א כאן צריך לומר מי שיצא אמה אחת הוי כמי שיצא באונס כמ"ש מג"א ומחה"ש סתמא דמילתא יציאת אמה אין לו בו תכלית וסתמא היציאה שלא לדעת ומי שיצא באונס פסקי' בסי' ת"ז דאמרי' הבלעת תחומין ומותר בכל העיר דהוי כאלו לא יצא וא"כ שפיר מוכיח הרב"י דהטור לא ס"ל כר"א דלר"א שסבר והוא באמצען א"כ כשיצא אמה אחת יש לו ב' אמות לצד תחומו וכיון שנכנס אמה אחת לצד תחומו אמרינן הבלעת תחומין והוי כאלו לא יצא והטור פסק כאן אפילו אמה אחת לא יכנוס א"כ שפיר מוכיח הרב"י דהטור לא ס"ל כר"א

שם ס"ק ב' מחיצה כו' יותר מאלפים כו'. הרמב"ם בפכ"ז מהל' שבת הל' י"ד פסק שלא תהי' המחיצה יותר על אלפים והה"מ שם כתב שראב"ד ורשב"א סוברים דהולך יותר מאלפים והה"מ פסק כהרמב"ם

תו צ"ע ברש"י עירובין דף מ"ד ע"ב בד"ה רב שימי כו' שכתב שרבה דסבר הבלעת תחומין לאו מילתא היא לית ליה הא דתני נהרדעי דף מ"א ואי פיקח הוא כו' ע"ש וצ"ע דהא במתניתין דף מ"א ע"ב מי שהוציאוהו א"י והחזירוהו כאלו לא יצא ויש לו כל העיר כבתחלה ואלפים לכל רוח כמו שפרש"י שם וההיא דנהרדעי מיירי נמי שהוציאוהו א"י כמו שפרש"י שם וכל הפוסקים וכיון שנצרך לנקביו הולך ברשות לתחומו והוי כמו שהחזירוהו א"י וכן פרש"י שם דלא גרע מהחזירוהו ע"ש א"כ היכי יכול לומר שרבה חולק על הנהרדעי דהא ממתני' מוכח כנהרדעים: הלכות עירובי תחומין

תח מג"א ס"ק א' רחוק כו'. וכתב מחה"ש דגם לדעת מג"א דרשאי להניחו תוך תחום עירו כו' צ"ל שהוא ביה"ש תוך תחום העירוב ואפשר לדינא מודה הע"ש ולא ידעתי במה חולק עליו עכ"ל וצ"ע דהא לטעם הרמב"ם דנתגלגל