דרך פקודיך פה

השובע הוא רק למצוה מן המובחר ובאכילה גסה לא יצא י"ח כלל נ"ל עיין במשנה למלך על הרמב"ם

(ז) טעון הלל באכילתו (נ"ל דזה ודאי אין הכוונה שיאמרו בשעה שלועס דהא כתיב ימלא פי תהלתך וגם סכנה שמא יקדים קנה לושט רק הכוונה שיאמרו אחר האכילה בסמוך)

(ח) מדאורייתא נאכל עד עלות השחר. וחכמים גזרו שלא יאכל רק עד חצות (וגם ההלל לא יאחר מלומר רק עד חצות עיין בראש ברכות פ"א) ואם הזיד או שכח או נאנס ולא אכל קודם חצות יתבאר אי"ה בחלק הדבור

(ט) אחר שנרדמו בשינה אין חוזרין ואוכלין אפי' בתחלת הלילה (אבל אם יישן קודם אכילה מותר לו לאכול לאחר השינה לקיים המצוה) נתנמנמו יאכלו היכי דמי מתנמנם נים ולא נים תיר ולא תיר דקרי לי' ועני

חלק הדיבור

עיין מ"ש בהקדמה ה' ועמ"ש במצוה הקודמת בחלק הדבור ומשום ונשלמה פרים שפתינו וכל העוסק וכו' ע"כ אסדר לפניך סדר אכילת הפסח **(הג"ה הוא מצוה בפ"ע ממנין תרי"ג חוץ שחיטת הפסח שהוא ג"כ מצוה בפ"ע. וצריך לכוין בכ"א בפ"ע לצאת י"ח המ"ע של תורה ויתבאר ענין הכוונה בחלק המחשבה ודכירנא שעפי"ז פי' כבוד אדמו"ר הרב הקדיש מהרמ"מ. זצוק"ל. הפיוט שורפו משמני פול ולוד ביקד יקוד פסח הנה פול ולוד הם סנחריב ומחניהו. הנה נשרפו ע"י המלאך בלילה ודומה שריפתם ליקידת הפסח והנה הפסח לא ניתן לשריפה רק לצלייה ואמר כבוד אדמו"ר להיות בע"פ בא סנחרב ויצר על ירושלים והנה בני ישראל הקדושים. הגם שלא הי' בטוחים שיזכו לקיים מצות אכילת הפסח פן יבוא האויב לתוך העיר ויעשה מה שיעשה עכ"ז אמרו עכ"פ לקיים מצות שחיטה בעודנו בחיים חיותינו כי זה מצוה בפ"ע וכשקיימו מצות שחיטה וראו שעדיין יש פנאי אמרו נעשה את שלנו ונקיים מצות צלי' שהוא הכנה לאכילתה ובאם נזכה לאכילה מה טוב ועכ"פ שכר מצוה בידינו ועכ"פ להיות שהיה הכל בחפזון ודאגה וטרדת הלב הנה לא נשמרו הפסחים בשעת צלייה שיהיו נצלים כראוי וטובים למאכל ונחרכו ונשרפו מחום האש כדרך הצלי באש אם אין עומדים אצלו בקיאים בדבר להופכו ולנתק האש באופן הנצרך והנה כאשר ראו בני ישראל שריפת הפסחים היה צר להם על ש אינו באפשרי להם לעשות המצות בשלימות אמרו יהא רעוא שאנשי סנחריב ישרפו ויתנו ליקוד אש כאשר נעשה לפסחינו וקיים השי"ת קללתם וניתנו מחנה סנחריב ליקוד אש וזהו שורפו משמני פול ולוד ביקד יקוד פסח באותו הזמן אשר ניתן הפסח ליקוד אש מחמת החפזון וקללו ישראל מחנה סנחריב שיהיה לשריפה כמוהו וכן נעשה בהם ובזה יונח לנו למה נידונו דוקא בשריפה. הלא מדת השי"ת לשלם לאיש כפעלו מדה כנ"מ ובאלה הדברים יונח בטוב טעם וערבים עלי דברי דודים דברי כבוד אדמו"ר וציינתי הענין למשמרת בכאן:)** (כפי אשר סידרו בעל מצות השם עם קצת הגהות) מהראוי לאומרו בליל ס"ו ניסן

(א) אכילת הפסח בליל ט"ו ניסן מ"ע מן התורה שנאמר ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות על מרורים יאכלוהו כיצד צולין את הפסח מביאין שפוד של רמון (שהוא עץ שאינו מוציא מים) תוחבו מתוך פיו עד בית נקובתן ותוחב כרעיו ובני מיעיו בשפוד למעלה מפיו של הפסח. ותולהו לתוך התנור והאש למטה מצוה מן המובחר לאכול בשר הפסח על השובע לפיכך אם הקריב שלמי חגיגה בי"ד אוכל מהן תחילה ואח"כ אוכל בשר הפסח כדי לשבוע ממנו ואם לא