דרך פקודיך קסו

והשיבה לו ריקה לא כך אמרו חכמים אל תרב' שיחה וכו' דהי' לו לומר באיזה ללוד הנה על שאמר תיב' יתיר' שהי' אפשר לקצר הוכיחתו הנה בענין הזה כמעט א"א ליזהר ובפרט העוסק במו"מ וכיוצא הנה המון עם הדבר הז' הוא להם כשחוק ולא יחשבו לעון אפילו המרבה לספר בדברי שחוק וליצנות עמהם וחושב שהמחמיר בזה ממדת חסידות והנה עוברים על ד"ח בשאט בנפש ועונשם סגי אין התימא עליהם כי לא יבינו אל פעולת י"י הן המה דברי חז"ל אשר רוח י"י דיבר בם אבל מן התימא על בעלי תורה ויראת השם אינן נזהרים בזה לשקול בפלס הדיבורים שמדבר עם האשה שלא יעדיף תיבה אחת הבלתי מוצרכת ולא מצאתי לי היתר מספיק בעניינים כאלה רק תמכתי יתידותי על הענין הנאמר בס"ח הובא בב"ש באה"ע דבסעודות חתונה אם ישנם לשם אנשים ונשים בחדר אחד לא יאמרו בברכת הזימון נברך שהשמחה במעונו כי כביכול אין שמחה במקום שיצה"ר שולט והנה לא ראינו מעולם מי שחשש לזה ומצאתי בלבוש במנהגים כתב דעכשיו אין נזהרין בזה אפשר משום דנשים מורגלות בינינו עכשיו הרבה בין האנשים (היינו במשא ומתן ואומנות וחניות וכיוצא) ואין כאן הרהורי עבירה כ"כ דדמיין עלן כי קאקי חיורי מתוך רוב הרגלן בינינו וכיון דדשו דשו עכ"ל וצ"ל לפי"ז דבעת שהיו קרן ישראל על מכונו והיתה הפרנסה מצויה לא הי' רואים שום אשה בחוץ כי לא היו עוסקים במו"מ וא"כ כאשר הזדמן לאדם לראות איזה אשה היה חידוש ונפל ההרהור במחשבה ובלב משא"כ עתה בכובד הגלות וקשוי הפרנס' הנשים עוסקות במו"מ אין כאן חידוש בראיית נשים כי הוא דבר המורגל ולא יתפעל האדם כ"כ בהרהור א"כ ה"נ בנידון דידן בענין מרבית השיחה י"ל שלא יתפעל האדם במרבית הדיבור לבא לידי הרהור מחמת ההרגל המצוי אבל אעפי"כ יש לדון שאין הנדון דומה לראי' דהלא כאן במרבית השיחה אסרו אפילו באשתו שרגיל בה (כי הדיבור והקול הוא מענייני ערו' כי הוא מהאמו' בפסוק כי קולך ערב ומדברך נאוה) ואפשר בזמן שהי' הדיבור עם האשה בחזקת איסו' ועלול להרהור עשו גדר לגדר לאסור גם באשתו אבל כעת שאין מסוכן מחמת ההרגל אין כאן בית מיחוש

(ט) והנה זה כתבתי ללמוד זכות על רוב העולם ובפרט על בעלי תורה שראיתי כמה וכמה אינן נזהרין בז' וכמעט א"א להיזהר בזה"ז אבל הירא את דבר י"י יזהר עכ"פ בעת דיבורו להסתכל לצד אחר ושיראה כמדבר עם אחר ולא יעבור על דברי חכמים וכן יש לדקדק מדבריהם שאמרו אל תרבה שיחה עם האשה ולא אמרו אל האשה ואמרו עם יורה דוקא כאשר ידבר איש אל רעהו פנים בפנים וזה לקראת זה (כמ"ש בפסוק בחורים וגם בתולות זקנים עם נערים יהללו וכו' שדקדקו המפרשים למה לא נאמר בחורים עם בתולות ואמרו כי תיבת עם יורה חיבור זה לקראת זה ואין זה מדרך כבוד לומר כן בבחורים ובתולות) אבל כשמסתכל לצד אחר לית לן בה כי יש לו היכר במה שמשנה וההיא תנא דשאל באיזה דרך ללוד הי' באפשר במוכרח להסיב פניו אל האש' להראות שהוא שואל אותה הדרך הנכון ולולי זאת לא היתה יודעת את מי שואל ע"כ הוכיחתו מרבית השיחה אפילו על תיבה אחת זה מה שנ"ל

(י) ובכלל אזהרה זו קול באשה ערוה הגם שהקילו האחרוני' ואמרו דוקא קול שיר עכ"ז הרבה מהראשונים מחמירים גם בקול פשוט ויש למנוע שלא בעת המצטרך ובפרט בשעת ק"ש ותפלה וד"ת ויש לאדם ללמוד את ב"ב שידברו בנחת שלא להשמיע קולם ברמה ואז טוב לו ולהם

(יא) שער באשה ערוה הגם שהקילו בפנויות בתולות עכ"ז יש ליזהר היכא דאפשר בשעת ק"ש ותפלה וד"ת מבואר האיסור בזוה"ק ומבואר עונש