דרך פקודיך קמה

ממנו והעובד כזה בחוניף בני אדם סוברין שעובד את השי"ת ומכבדין אותו ועוד שעובד הצלמים עובד עץ ואבן וכיוצא דבר שלא הכעיס את בור' כי עץ ואבן הוא משא"כ העובד בחונף עובד את בני האדם ואותן הבני אדם כבר הכעיסו את בוראם מן הסתם כי אדם אין צדיק בארץ וכו' וע"ש עוד הנה ע"ז ידוו כל הדווים בהעלו' האדם על לבו את כל מעשיו אפילו בתור' ויתבונן בהם אם הם זכים וברורים בלתי ליי' לבדו ויעמוד מרעיד דהנה בהשתתפו במחשבתו בשעת התורה ועבודה לשום דבר בעולם הנה עבר על לא יהי' לך וכו' ובהשתדלו להשיג הדבר אשר עבד בעבורו הנה עבר על לא תעש' לך פסל וכו' בדמיון אמשול לך איש אשר יהנ' מגרונו וכדוד חשוב לו לעצמו כלי שיר ויעמוד לפני התיב' ויתפלל וכוונתו בזה שיתנו לו ממון הנה בכוונה במחשבה עבר על לא יהי' לך ואח"כ בהשתדלו לקבל הממון ולהשיגו הנה עבר על לא תעש' לך פסל וכן בהשתדלו שישמע איש קול זמירותיו הנה תיכף עבר על המחשב' בלא יהי' לך ועל השתדלו' עמידת האיש לשם עבר על לא תעש' לך פסל שעושהו פ"ז כיון שעובד לו והנה בהוסיפו איזה תנוע' לכבוד זה השומע הנה עבר על לא תשתחו' ויארע בזה אשר יחניף לרשע ויכבדהו הנה עובד לע"ז כדרך עבודת' הגם שהוא דרך בזיון (הנה עבר על לא תעבדם) כי עי"ז יתייפ' בעיניו הרשע במעשיו ולא ישוב אל יי' על עונותיו כיון שרוא' שהוא מכובד ובני אדם חשובי' מכבדין אותו הבן הדברים בכל מעשיך כי רשמתי לך זה רק לדמיון ותבין עד היכן מגיע ענפי האזהרו' הללו ותבין הענין בכל דבר ודבר ובכל תנועה ותנוע' ותצטרך לשום דרכיך ולהבחין בכור המבחן כל מעשיך אם הם מזוקקים ומוטהרי' בלתי לה' לבדו כי כ"ה פעמים יארע לאדם אשר יעש' כמעשה זמרי ויבקש שכר כפנחס וע"ז אמרז"ל בפסוק ושם דרך אראנו בישע אלקים על השם אורחותיו בעוה"ז והיו הדברים האלה על לבבך ושננתם לבניך אז תשכיל ותצליח ותלך לבטח דרכך

(ו) וכבר כתבנו את אשר קבלנו מרבותינו שהסגול' לזו למסור מודעה אפי' בינו לבין עצמו בכל פעם שיזכור אשר הוא מבטל מחשבות הפניות והעבודות המזוייפו' ורצונו ומאווייו וכוונתו באמה לעבוד את יי' אלקי ישראל עבודה שלימ' ותמה על דבר אמת וצדק ועוד נדבר בסמוך אי"ה על אזן

שומעת

(ז) ותדע עוד בענין המצות הללו שם אלקים מורה תקיף בעל היכולת ובעל הכוחת כולם ממילא כאשר האדם משים מגמתו לשום סיבה מסיבות העולם בטובתו אשר עי"ז ימצא פרנסתו וטרפו ורפואתו וכיוצא הנה לזה קרא אלהים אחרים שתולה היכולת בסיבה שבעולם והגם שצריך לנהוג במנהג דרך ארץ בטבע עכ"ז לא ישים מגמתו לטבע רק להתקיף בעל היכולת הנותן כח לטבע בהשגחתו כרצונו והנה כאשר מחשב שישיג איזה ענין ע"י השתדלו בעבעיי' הלז היינו מו"מ ורפואה וכיוצא הנ' עבר על לא תעשה לך פסל וכו' ובנטותו להסיב' בתנועותיו זה מיקרי השתחוואה נטיית הגוף (כן קבלתי מאדמו"ר) וההכוונה לסיבה מיקרי עבודה דרך עבודת' הבן הדברים רק זאת פשו וחיו בכל עניני סיבות הטבעיי' ישים מגמתו לסיבת כל הסיבות בעל היכולת ובעל הכוחות כולם והוא יזמין לו צרכיו ע"י איזה סיבה שייטב בעיניו

(ח) המשכיל על הדבר ישים זה לנגד עיניו ולא יבל' מבחר הזמן בריבוי השתדלות העולמיי'. ובפרט אותן הנהנים כמה הן צריכין להתרחק מהשתדלות תביעת חלקם בפה אשר בזה בעוה"ר מוכרים תורתם ועבודתם ונוגעים לשיצי ע"ז וכבר קדם מאמרינו בזה לפני אנשי בריתינו בענין מה שארז"ל התובעת בפה יוצאה שלא בכתובה כי אסור להמקבל לתבוע הקבלה בפיו כי מי שעשאו כרצונו להיות כלי מיכשר לקבל מאחרים הוא יזמין המשפיע בעת הצורך הבן הדברים דברנו