דרך פקודיך קמב

בטומאה עכ"ז סגולת השם הזה להוציאך מאפיל' לאור גדול

(ט) ממילא זכרון זה יועיל מאוד אל האדם לעורר לתשובה ה"ס השם הז' בהאמין אשר אלקינו מרחם יקרבהו כבתחלה ובא יבא ברנה אל הקדוש' ע"כ השם אל לבו את דבר י"י יקבל ע"ע לבל יתרשל מתשוב' בכל זמן ועידן ויאמין באמונה שלימה אשר הטוב וסלח יוציאוהו מעבדות הקליפה לחירות הקדוש' וישב לימי עלומיו ושמחת עולם על ראשו

(י) ועוד החמשה בטהרות הקודש אני בא לבאר באיכות המצוה הזאת אלקים הוא הנהגת הדין והוי' הוא ההנהגת הרחמים והנ' הוי' הוא האלקים ידע האדם כי גם הדין הוא רחמים ומאתו לא תצא הרעות כתיב רק טוב והכל הוא חסד ורחמים רק הוא חסדים מכוסים והכל לטובה וזה הענין ג"כ נתאמת במצרים שהיו נתונין בדין השעבוד ולבסוף הי' הכל חסד גמר שעי"ז נתגדלו ישראל ונבחרו לחלקו ית"ש בהתם חלאתם וזוהמתם בכור הברזל ונשארו נקיים מכל סיג אז נתברר לעין כל כי הוי' הוא האלקים והדין הוא חסד גמור מזה ידע האדם שכל הדינים ח"ו המגיעים הכל הוא לטובה ולחסד ויקבל הכל באהב' ובזה יתפרש המצוה אנכי י"י אלהיך רצ"ל שגם אלקיך היינו הדינים המגיעים ח"ו הוא הכל הוי' רחמים כי הוי' היא האלהים וז"ש אשר הוצאתיך מאמ"צ שהיית סובר בשעבודך שהוא דין ואח"כ נתגלה החסד הגדול שעשיתי לך ש' להתם זוהמתך

(יא) הנה כשיתבונן האדם במצוה הזאת ישוב אל י"י על אשר לא קבל הכל באהב' רב' בשמחה ובטוב לבב ויבקש מהש"י אשר יראהו חסדי' מגולים: מל"ת כו שלא להעלות על לב שיש אלקי אחר זולתו ית"ש ומל"ת שלא לעשות ע"ז. ומל"ת שלא להשתחות לע"ז אע"פ שאין זה דרך עבודתה ומל"ת שלא לעבוד ע"ז מה שהוא דרך עבודתה אע"פ שהוא דרך בזיון כגון פוער לפעור

חלק

המעשה

(א) מצוה כ"ו מל"ת שלא להעלו' על הדעת שיש אלקי אחר זולתו ית"ש שנאמר לא יהי' לך אלקים אחרים על פני ומצוה כ"ז מל"ת שלא לעשו' ע"ז שנא' לא תעש' לך פסל וכו' ומצוה כ"ח מל"ת שלא להשתחות לע"ז אע"פ שאין זה דרך עבודת' שנאמר לא תשתחוה להם ומצוה כ"ט מל"ת שלא לעבוד ע"ז במה שהוא דרך עבודתה כגון פוער לפעור כל הארבעה לאוין הללו נאמרו בדבור שני ששמענו מפי הגבור' הוא דבור לא יהי' לך יחשב' הרמב"ם לארבעה מצות ממנין תרי"ג והרמב"ן חשבם כולם למצוה אחת ממנין

תרי"ג

(ב) מכל המצות הנ"ל המעלה דעתו שיש שום אלקי אחר זולתי ית' ח"ו או איזה שיתוף ח"ו או שמעלה בדעתו שיש שום ממשות בע"ז עבר על לא יהי' לך ומקרי כופר בעיקר ואין לו חלק ונחלה בישראל (עיין בחלק הדבור)

(ג) לא יאמר שום דבר שיהא משמעות כפירה ח"ו או איזה הודא' ח"ו לע"ז והמוד' בע"ז ככופר בכל התורה וכופר

בעיקר

(ד) עשה ע"ז לעבדה עבר על לא תעשה לך פסל בין