דרך פקודיך קמ

היתה באמת אמונה זו תקוע בלבו איך ימלאנו לבו להתגאות בעמדו לפני מלך גדול ונורא ממלא כל עלמין וכו' ואפי' ההולך בקומ' זקופה עובר על מ"ע זו דבאם היה מאמין באמת אשר מלא כל הארץ כבודו איך יערב אל לבו להיות ח"ו כדוחק רגלי השכינה אין זה כ"א רע לב שאין אמונה זו תקוע באמת בלבבו וכן המתנהג שלא בצניעות בלבישת הבגדים ופשיטתם בחדרי חדרים באמרו מי רואני וכו' הנה אין אמונה זו תקוע באמת בלבבו המשכיל יתבונן בזה וישוב אל ה' וירחמהו

חלק

המחשבה

(א) ודאי בעת חושבו באמונה זו יכווין לקיים מ"ע שאמר לנו הש"י אנכי ה' אלקיך ויקבל ע"ע למסור נפשו על אמונה זו בכל אופנים ועניינים

(ב) טעם המצוה זו לא נעלם מכל מי שיש לו מוח השכל בקדקדו וכי היא פינת יקרת הדת כי אם אין מצוה אין מצוה ואין תורה ותתבונן אשר כלל כל המצות הם להוראת אלקותו ולהגביר כח הקדושה בעולמו' ולהיפך בהיפך ח"ו כי כן. עשה הש"י את כל העולמו' שתהי' הנהגתם ע"פ התור' אשר יעשו בני אדם והוא שעשועיו ית"ש א"כ כלל כל המצות הם מצוה אנכי ה' אלקיך שכולם הם להורא' אלקותו ולהגביר כח קדושתו בכל העולמו' גם השמיר' בלאוין הוא שמורה מן ההיפך שלא להגביר כח הקליפה ח"ו (וא"כ שכל הלאוין נכנסין תחת הלאו דלא יהי' לך אעפי"כ נכנסים ג"כ תחת מ"ע אנכי וכו' דכיון שנצטוינו במצות אנכי וכו' צריכין לשמור מן ההיפך כי באם ח"ו עושים ההיפך עובר על מ"ע אנכי וכו') ע"כ שמענו מפי הגבורה המצוה הזא' (וגם המצו' שלאחרי') שהוא כלל התורה ושארי המצוה שהם פרט שמענו מפי משה (ועוד יתבאר אי"ה) כי אידך פירוש' הוא זיל גמור

(ג) כיון שידע זה האיש הישראלי הנה לא ימלאנו לבו ותאותו לעבור שום עבירה או לבטל איזה מצוה שעובר ח"ו על מצות אנכי וכו' דהנה על מצות אנכי וכו' מוכנים כל ישראל בטבע תולדותם מאבותיהם למסור עצמם למיתה על אמונה זו והנה חסימת התאוה הם יסורי' קלים הרבה מיסורי מיתה ע"כ בזכרו מצוה זו ובהבין שהוא כלל המצוה ירדוף בחשק נמרץ אחרי כל מצות התורה ויקיימם כדת של תורה וכלה גרש יגרש תאותו הגשמיי' בנקל הבן הדברים ויתברר עוד אי"ה במצוה שלאחרי'

(ד) עוד אני מדבר באיכות המצוה הזאת אנכי ה' אלקיך כבר כתבנו כמה פעמים הנהגת הטבע הוא בשם אלקי"ם (בגי' הטבע) וההנהגה אשר למעל' מן הטבע הנהגה הניסיית בשידוד המערכה הוא בשם הוי' המהוו' כל הויו' ע"כ היכולת בידו לשדדם כרצונו והנה ההנהגה הניסיית תוכר לעין כל שהוא מהיכולת הכל יכול משא"כ ההנהג' הטבעיית יוכל האדם לבא לידי טעות לומר כחי ועוצם ידי וכו' היינו להיות כעסק בזה המו"מ ע"כ הרויח כך וכך בענייני הבריאות והרפואות וכל עניניו אבל חלילה חלילה לאיש הישראלי הנכנס תחת דת התורה לומר כך כי בשביל זה הוציאנו י"י ממצרים באותו' ומופתים וניסים ונפלאות בשידוד המערכה להראות לנו כי י"י הוא האלקים להראות כחו וגבורתו אשר גם הטבע הוא בהשגתו ויכולתו ע"כ שידד המזל של מצרים כת טלה ראש המזלות הטבעיים כאשר כתבנו כבר במצות הפסח וא"כ לפי"ז צריך האדם להאמין שכל עניני טבעיו בפרנסתו ובריאתו ומו"מ וכל ענינהו הגם שנהוגי' בטבע הוא הכל בהשגחתו והו' הנותן היכול' והכח בטב' להשפי' לו כמפעלו וכגמול ידיו יעש' לו וכפי הנהגתו בדרך התור' ע"כ לא ישי' מבטחו בשום דבר רק בהיוצר כל הוא אלקינו וכל מגמתו יהי' בתורה ומצות וישליך על י"י יהבו והוא יעמוד למשען לו ויברך את י"י על כל דבר ודבר כי הוא הנותן לי כח לעשות חיל ובכל יום ושעה יתן לו מעין ברכותיו וזה הוא ג"כ נכלל בפי' המצוה הזאת אנכי י"י אלקיך רצ"ל גם היינו הנהג' ענייני טבעך הוא בהשגח'