חיים וחסד תיז

אשה ריח ניחוח לה' (ויקרא א, ט). בזמן בית המקדש היו מקריבין קרבנות, פירוש שהיו מקריבין העולמות להשי"ת, והיה בהקרבן דומם צומח חי מדבר (ספר הליקוטים פ' עקב פ"ח), דומם הוא מלח שנאמר (ויקרא ב, יג) על כל קרבניך תקריב מלח, סולת ושמן הוא צומח, הבהמה הוא חי, והוידוי הוא מדבר, והכהן הוא פנימית הכל. ועכשיו אין לנו חיצוניות רק פנימיות, וזהו 'אשה' זה האש יש באדם הם אהבה ויראה. 'ריח' הוא התפארת (ע"י ז"ח יתרו לט:). 'ניחוח' הוא התענוג. 'לה'', יתחבר לה', להרצון עצמו: