בנין שמואל סד

ז"ל והוא בינה כמ"ש שעשה לה דדים במקום בינה, כי אם לבינה תקרא. ושם בפרצופי היושר מסתיים יסוד דאמא בחזה כידוע. אולם לפמ"ש לקמן שימי חיי האדם בסוד המנורה שבע קנים וכולם פונים להאמצעי שהוא העיקר ועיין למעלה שהוא ימי עמידה משלשים עד ארבעים. י"ל כי עד ארבעים כולם נחשבים על התחלה העלי' כמו בן עשרים לרדוף שמתחיל לעלות לנה"י וכן כולם עד אמצע שנות האדם כמו קנה האמצעי ומשם כולם פונים לאמצע ונחשבים כולם על הגמר הבן הדברי'. והנה לדרך זה י"ל כי בן ארבעי' כבר קנה הבינה בסוד נקודה דאמצעיתא דהיכל הזכות נקודות הטבור בינה. ובן חמשים לעצה שכבר קנה הנו"ה שהם בסוד העצה כמ"ש אף לילות יסרוני כליותי נו"ה והם בסוד נו"ה דעתיק שהם בהיכל אהבה עמ"ש בבית עולם ח"א בארוכה. ובן ששים עלה לזקנה היכל הרצון ששם הזקנה דיקנא קדישא שסביב הפה ששם כחוט השני שפתותיך ובן שבעים לשיבה בקה"ק וזה נ"ל עיקר. ודע כי המלכות יורדת בבריאה ונעשית שם בסוד עתיק וא"א. ולכן משבעי' שנה עולה כל בחינות ארוך. בן שבעי' לשיבה שעולה לדיקנא ונעשה הזקן לבן כמו בא"א. בן שמונים לגבורות בסוד מוחא סתימאה שהיא מגבורה דעתיק כמ"ש האר"י ז"ל. ולכן בהגיע לגבורות בחזקת שהוא קים כי משם היו מקבלים החיים דורות הראשוני' שקודם נח מחוטמא ששורשה ממ"ס לכן האריכו ימים כמ"ש האר"י ז"ל ע"פ לא ידון רוחי באדם לעולם. בן תשעי' לשוח שעולה לגלגלתא כתר מלכות ושם הענוה כמ"ש בסה"ק במקו' גדולתו שם ענותנותו. בן מאה כאלו וכו' ועבר מן העולם בסוד עתיק שהעתיקו מבריותיו:

דרך שני מצאתי בתז"ח בסופו בסוד היסוד שמשם החיים וז"ל בדף צ' ב' ואיהו יהיב חיין למאן דלית לי' חיין כלל (פירוש לדוד המלך כידוע) עאל לאינון חמש מאה עלמין ונטיל מינייהו חמשין שנין ולא יתיר ואיהו יהיב לבתר עאל לגבי או"א וממה דיהבי לי' יהיב איהו ואשלים לשבעי'. ועי"ש בפירוש הגר"א ז"ל שזהו ביום הששי לחם משנה או"א ולכן עד עשרי' שנה אין מענישין למעלה כי באו"א אין דין כלל ולמטה עד י"ג שנה כי אמא מתפשט ז"ת למטה עכ"ל וסדר זה ממעלה למטה **(הנה דרך זה של רבינו הגראז"ל יש להשוות מעט עם דברי רבינו האריז"ל כי עד כ' שנים מקבל האדם צלם דאו"א אפס כי הוא להיפוך כי לפי דברי האריז"ל עד י"ג צלם דאמא ועד כ' מקבל מוחין דאבא ולפי דברי הגראז"ל בהיפוך עד יוד מאבא וגם חב"ד דאמא נכללין באבא וזין דאמא עד כ'.)** ונ"ל עפ"י דבריו בן ה' למקרא ובן עשר למשנה עפ"י מ"ש האריז"ל בפע"ח שער הפורים כ' תורה שבכתב באבא ותורה שבע"פ באמא לכן מקרא בעשר שנים הראשוני' ומשנה בעשר השניים ובן י"ג מתחילים ז"ת דאמא כמ"ש הגר"א ז"ל נעשה בן מצוה בסוד הדעת ז"ת דאמא כמ"ש הגר"א בס"ד ואז בא גם היצ"ט חסדי' דדעת שמתחלה לא היו לו רק גבורות ובן ט"ו בת"ת דאמא מקום התורה לתלמוד לידע כל הלכה על בוריו ות"ת דאמא בכתר דזעיר. ובן י"ח יגיע להוד דאמא שהוא מתלבש בבינה וגבורה והוד דזעיר מקום המלכות ושורשה. לכן צריך לישא אשה בעת ההיא. בן עשרים לרדוף אחר המצות בסוד החסד אברהם אוהבי. כמ"ש בתורה כ"פ וירא וירץ לקראתם. ואל הבקר רץ אברהם והכל מחמת האהבה. בן שלשים לכח וגבורה. בן ארבעים לת"ת ששם בחזה יסוד דבינה. בן חמשים לנו"ה כליות יועצות. בן ששים לזקנה ליסוד שהוא מזקן עליון ותחתון הדרת פנים זקן