בנין שמואל מז

ג"כ ממטה למעלה עיין ביהל אור ויקרא שהם דפ"ג וז"ל י"ג מכילן וענינם כי בז"א בעצמו הם ע"ס ועם ג"ר עצמם שהם נכללין בו לפעמי' הם י"ג ולכן נעשה בו י"ג תיקונים משא"כ בלא ג"ר ונוקבא הוא ט' לבדו וג"ר לא שריין בי' בלא נוקבא וז"ס תתן אמת שהן בפסוק אחר והן ג' אבהן למעלה וימי קדם דסלקא למעלה למעלה הנוקבא ששם שורשה ברדל"א, וכן ישוב ירחמנו שהוא ג"ר שלו ג"כ בפסוק אחר עי"ש הרי אתה רואה דרך אחד בי"ג מדות ג"כ ממטה למעלה חוץ ממ"ש האר"י ז"ל וע' פנים לתורה, וסדרן נ"ל לפי דבריו, א"ל בהוד רחום בנצח וחנון ביסוד צדיק חונן ונותן, וכן הוא ג"כ באמצע ארחא דתחות חוטמא ארך בגבורה אפים ת"ת לכן הוא ג"כ בקו האמצעי תחת הפה ורב חסד בחסד, ואמת דעת ז"פ הבל דעת עליון כידוע מהאר"י ז"ל, נ"ח לאלפים חו"ב דז"א, נושא עון בינה, ופשע חכמה, וחטאה דעת עליון דא"א ונקה רדל"א, ובזה תבין ג"כ דברי הגר"א בס"ד דף י"ח ע"ב כי הי"ג הם אח"ד א"ח טית דז"א וד' דנוקבא והם ד' **(ערקין דכבדא והוא נגד פסוקי דזמרא, הקנה והריאה נגד בריאה והצלם שביארנו בסוד ההבלים ורוח העולה מהלב והריאה ושם ק"ש נגד הקנה כמ"ש בתיקונים כאשר נבאר אי"ה למטה, והדיבור והפה בסוד מלכות דאצילות ונגד תפלת י"ח, ובזה נראה ג"כ לפרש מ"ש בתיקונים שהראש על הגוף כמו זין יוד על ואו וכמו העטרה על היסוד שהוא מלכות של היסוד וכן כאן יק"ו בגופא וה' אחרונה בראש, וכן כתוב ג"כ בתיקונים שוא"ו בגופא וה"י בפומא, והבן.)**