בנין שמואל כו

ראה בחלומו העתודים העולים על הצאן עקודים נקודים וברודים וידוע רמיזתם מרבינו האריז"ל עקודים על עולמות אח"פ שבאדם קדמון נקודים הוא עולם השבירה שם ב"ן וברודים עולם התיקון מ"ה עם ב"ן ובפסוק שלפני זה כתוב אם כה יאמר [לבן ירמוז לובן העליון כידוע] נקודים יהי' שכר"ך וילדו כל הצאן נקודים ואם כה יאמר עקודים יהי' שכר"ך וילדו כל הצאן עקודים ואילו ברודים לא נזכר לאשר שם מרומז שכר העוה"ב אשר הלובן העליון נותן לצדיקים והוא רק מנקודים ולצדיקי' היותר גדולי' גם מעקודים והוא ענין נפלא בס"ד

י והנה הנפש הזאת שביארנו בסוד המלכות דאצילות ענין אחד לה עם הצלם מבריאה כי כמו שהנפש הזאת ביאר הגראז"ל שהיא בסוד הזמן של אדם ומספר ימיו כן גם הצלם ידוע מרבינו האריז"ל בע"ח שהוא מספר ימיו של האדם וכפי מספר ניצוצי צלמו כן מספר ימיו ועיין באוה"ח ויחי. וכן כמו שכתב הגראז"ל שהנפש בה סוד הברכות וממנה הכל כן גם בצלם כתוב בשם הבעש"ט שכפי מספר ניצוצי צלמו כן מספר קניני האדם והענין י"ל עפ"י מ"ש הגראז"ל בס"ד שהצלם הוא מבריאה ושם מתלבשת המלכות דאצילות בזי"ן נערות אסתר שהם זי"ן היכלות הבריאה כידוע ועיין מ"ש שם הגראז"ל שז"ס ומעיל קטן תעשה לו אמו בסוד המאור הקטן שנתקטנה ונעשית ראש לשועלים. וז"ס אשת חיל מי ימצא שה"ס שכינה דאצילות בטח בה לב בעלה כי כל הברכות ממנה וע"ז מיוסד כל אשת חיל ושם כתוב דרשה צמר ופשתים וכו' ידי' שלחה בכישור וכפיה תמכה פלך וכו' שש וארגמן לבושה וה"ס הלבושים האלו שהם ממלכות המתלבשת בבריאה ועי"ש עוד בהגראז"ל ענין בגדי עשו החמודות שה"ס הלבושים האלה שה"ס לבושין דאדה"ר שלקחם הנחש שהוא עשו ונמרוד וחזר יעקב ונטלם ובהם תלוי הברכות לכן כשנטל הבגדים לקח גם הברכות. ולדברינו הנ"ל יובן ג"כ כי הלא הלבושים אלו בסוד שם ב"ן שהוא משורש מלכי אדום לכן באמת שייך עוה"ז לעשו וזה טעם יצחק שרצה לברך את עשו ואולם יעקב זכה ונטל ממנו מעט גם בעוה"ז ועיקר זה יהי' בעקב עשו כי עשו כולל כל העוה"ז ויעקב כטל העקב שלו שהוא ימות המשיח שלכן וידו אוחזת כמ"ש הגראז"ל וגם ידוע הבכור הראשון בחינות קין שורש הגבורות כמ"ש בגלגולים שלכן הי' העבודה בבכורות כי שם בשורשם הגבורות גדולים מן החסדים ודוגמת זה מלכי אדום שורש הגבורות ב"ן יצאו בראשונה וכן עשו הי' הבכור אבל יעקב עשה הכנה לזה כי קנה הבכורה מעשו ולכן אמר בעת הברכה אנכי עשו בכורך ואליו מגיעים הברכות והבן

יא והנה כל ענין ספר יצירה כתוב שם בביאור הגראז"ל שנתקן על בחינות רוח ונפש עיי"ש בארוכה כי יש בנפש כ"ב אותיות שהם הג' וז' וי"ב המוזכרים שם בס"י ויש ע"ס דרוח הרי ל"ב. ולכן התחיל שם בס"י בשלשים ושתים נתיבות וכו' וה"ס אותיות ונקודות כי אותיות כ"ב ונקודות יוד הרי ל"ב ויש עוד י"ג טעמים והם בחינות נשמה ס"ה בגימ' שם מ"ה ואולם בס"י לא דיבר מן הנשמה רק מרוח ונפש. עיי"ש בארוכה. והעולה מכ"ז כי הכ"ב המוזכרים בס"י המה בסוד הנפש כ"ב אותיות והיא בסוד הדיבור שהיא באותיות ומחולק לג' אמ"ש זי"ן כפולות חכמה עושר זרע חיים וממשלה שלום וחן וי"ב פשוטות שיחה הרהור וכו'. אבל הרוח המה העשר ספירות שהזכיר שם מקודם. והנה כבר כתבנו שעיקר העבודה בסוד הרוח והוא בא לתקן את הנפש כמ"ש הגראז"ל אבל הנפש בחינות הזמן של אדם ומזלו ובה תלוי כל טובת האדם בבחינת קיבול שכר בסוד שם ב"ן