בנין שמואל רכט

הקרבנות והוא קרוב למ"ש לפני זה כי שורש הכלי והרוחא הוא מהדעת, כמ"ש בשער קשע"ה כי ז"א לוקח הכלי מהבינה בדעתו ונותן לה החצי שהוא ה"ג בזיוג ראשון ועי"ז נעשית כלי, ועיין מ"ש בפע"ח שער נ"א כי היא נעשית כלי ע"י ב' ב' גבורות דנו"ה שלא נמתקו וג' גבורות דחג"ת המה המ"נ עצמן הרי שהכלי בחינות נו"ה, ולכן נעשה באי"ל בחינות נו"ה והוא נכון מאוד תלי"ת. והי' נותנים על תנוך אוזן אהרן ועל בוהן ידם ורגלם הימנית כי החסד מכונן למטרוניתא ועושה אותה כלי. והי' כאן ב' אילים אחד לעולה וא' לשלמים ופר לחטאת עפמש"ל כי עולה בימין וחטאת בשמאל ושלמים באמצע והמה ג"כ בג' בחינות זה למעלה מזה עולה בבינה וחטאת במלכות ושלמים באמצע בת"ת [ולכן הם שלמי שמחה כי אין שמחה לאשה אלא בבעלה] והנה עיין בע"ח שער מ"נ ומ"ד פ"א שיש ג' בחינות ביסוד דמלכות א' הוא היסוד שלה בעצמה שנעשה כלי ע"י ידים עליונים דבינה כמ"ש באר חפרו' שרים והם ירדו למטה ונעשו כלי לקבל המ"נ וה"ס הפסוק בידך אפקיד רוחי כידוע והב' הם המ"נ בעצמם העולים ומתבררים מק"נ והם הם הנשמות המתבררות מתוך הקליפות ועולין במ"נ. והג' הוא הרוחא המעלה מ"נ אשר הז"א מנחיל אותה בביאה ראשונה ונעשית כלי וה"ס שם ב"ן והמ"נ הם ה"ג מנצפ"ך ולפי"ז יש לומר שלכן באו הג' קרבנות הנ"ל איל העולה נגד כלי הבינה [והוא בעצמו סוד החותם שלה שהוא מנה"י דבינה לכן הי' איל שסודו בנו"ה] כי עולה בבינה, ונגד הרוחא שהיא מקבלת מז"א באו השלמים והי' אילים שהוא נגד יצחק גבורות כי כ"ז בחינות גבורות. וגם כי הרוחא הנ"ל הוא ג"כ מב' גבורות דנו"ה כמ"ש בפע"ח שער נ"א שהבאתי למעלה, והחטאת נגד המ"נ בעצמם שהם ה"ג מנצפ"ך לכן בא פ"ר שמספרו מנצפ"ך, והנה עיין שם בע"ח בארוכה ענין המ"נ של פעם הראשון שלא נתבררו המ"נ רק בסוד אב"א כי לא הי' זו"נ עוד בבחינות פב"פ רק אב"א, ואולם באמת א"א שהי' כך אב"א כי אין זיוג אלא פב"פ רק הענין שלא הי' להם מוחין רק מבחינות אב"א ולכן למטה לא יכלו לעמוד רק אב"א מפחד החיצונים רק כדי שיוכלו להזדווג העלו אותם או"א למעלה בהיכל הבינה ושם יכלו להזדווג פב"ב וה"ס החופה ומ"מ נקרא אב"א כי בבחינה זו למטה הם אב"א עי"ש בארוכה ולקצר אני צריך ועפי"ז תבין ענין נחמד למה לא מצינו חטאת חיצונה נשרפת רק במלואים ולהנ"ל י"ל כי הנה חטאת פנימיות בסוד הבינה שהוא בסוד ההיכל כאשר ביארנו בח"א ובבית עולם בארוכה ולרוב קדושתה אינה נאכלת ואולם במלואים אעפ"י שהיא חיצונה מסוד זו"נ מ"מ לאשר המלואים מרמזים על זיוג ה"א שעלו למעלה להיכל הבינה בסוד החופה לכן דינה כמו חטאת פנימיות והבן

והנה הי' עיקר העבודה באיל השלמים כי העיקר בזיוג הזה בחינות הרוחא שמקבלת מז"א בביאה ראשונה שהוא בסוד שלמים, והנה ידוע מ"ש בקשע"ה ובע"ח שער פנימיות וחיצונית דרוש זי"ן כי ענין הרוחא הנ"ל שהיא מקבלת בסוד אב"א והענין כי הם ד' בחינות נר"ן וחי' ועיקר הפנימיות בבחינות החי' ע"ב ובבוא החי' מזדוגין למטה פב"פ כי אין חשש מהקליפות כי אור החכמה מבריח אותן אבל קבלת הרוחא בזיווג א' שעלו למעלה מחמת שלא הי' להם רק ג' בחינות כר"ן שהם ס"ג מ"ה ב"ן שהם בחי' אב"א ולכן בחינות הרוחא הוא רק מג' בחינות הנ"ל ס"ג, ויוד אותיות, ומ"ה וכ"ו. ואחורים דב"ן שהם ג' ע"ב רי"ו כידוע. והנה הז"א נותן לה בחינות חסדים שבג' הנ"ל ומ"מ נקרא רי"ו גבור"ה נגד הע"ב