בנין שמואל רכא

קרב במדבר מוכח דנסכים הכתובים ג"כ שמה קרבו במדבר והוא ז"ל סובר כרבנן קמאי דלא קרבו נסכים במדבר זבחים קי"ח וכן מוכח פשטי דקראי דכי תבואו וכמ"ש הרמב"ן ז"ל שם ומזה מוכיח דאין הלכה כר"ש ועיין בתוספות שם קי"ח ד"ה ר"ש ששקלי וטרי אי ר"ש סובר קרבי נסכים במדבר או לא והקשו שם על גמ' מגילה, ולפמ"ש יש להביא ראי' מדברי ר"ש במנחות מ"ה שכללא כייל שכל האמור בחומש הפקודים קרב במדבר] ועל הראי' שהביא בפנים יפות משעיר ר"ח שבמלואים י"ל דהוראת שעה היתה ואין ללמוד לדורות. יהי' איך שיהי' בודאי לא נעלם מהרמב"ן ז"ל דברי הגמרא או אפשר הי' לו גירסא אחרת בגמרא. והנה לדברינו יבואו דברי הרמב"ן ז"ל כמין חומר לפמ"ש בסוף בית עולם כי ביהמ"ק הי' בסוד בריאה והמשכן בסוד מלכות דאצילות וכן כתבתי למעלה באריכות בחלק ראשון כי ת"כ בסוד מלכות דאצילות וספר במדבר נגד הבריאה. ולפמ"ש בכאן שהמוספין בזין היכלות הבריאה. לכן באו המוספין בספר במדבר וכן הנסכים לפי שהם בבריאה כמ"ש בח"ב פ"ט לכן לא הקריבו אותם במשכן שהי' בסוד מלכות דאצילות רק בביהמ"ק שכולל שניהם בסוד הבריאה ובבחינות מלכות דאצילות המתלבשת בז"ת דילה בבריאה בסוד עתיק

והנה כתבתי שמה כמה דרכים בענין המועדים אבל סדר היותר נכון לנו בכאן על דרך המוספין הוא מ"ש בבית מועד פרק כ"ה שפסח בחסד ושבועות בגבורה תורה מפי הגבורה ניתנה, סוכות בת"ת ושמ"ע ביסוד לכן הם ביחד יעקב ויוסף כחדא אזלין ור"ה ויוה"כ בנו"ה. וי"ב ר"ח במלכות עי"ש ושמה כתבתי כי דרך זה יוצדק ע"ד הנפש שבס"י ג' וזי"ן וי"ב ולכן גם כאן בקרבנות שהם בחינות חיצונית בירורי ב"ן ובבחינות הנפש המה ג"כ ע"ד הנ"ל. ועפי"ז יתבאר לנו למה הי' בסוכות עי"ן פרים כי הוא נגד הת"ת ששם עי"ן ענפין. וכן נכפלו בסוכות האילים והכבשים כי הת"ת מכריע לב' הצדדין וכולל שניהן. ולכן הי' המוספין שבסוכות כמנין יעק"ב שהוא בת"ת. חוץ השעירים שהם פרים עי"ן ואילים י"ד וכבשים צ"ח ס"ה כמנין יעק"ב וכן יתבאר לנו בזה למה הי' ב' פרים במוסף פסח ושבועות ור"ח עפימ"ש בזוהר פנחס רמ"ז ע"פ ובראשי חדשיכם וכי כמה רישין אית לה לסיהרא אלא אינון תרין נקודין כג"ד נקודה תתאה סיהרא תרין רישין דילה תרין נקודין דאינון עלה סגול בקדמיתא הוה כתר עלי תרין נקודין כג"ד. והוא סגולתא ולבתר דאמרה א"א לב' מלכים וכו' נחיתת וכו' ומה דהוה סגולתא אתהדרת סגול עי"ש. והנה הגם שפירשו שם תרין רישין על יעקב ויוסף עכ"ז מהמשך הלשון נראה שתרין רישין הוא חסד וגבורה שהמה תרין רישין של המלכות שכתרה נגד החזה וכן מפורש בכוונת האריז"ל על ובראשי חדשיכם שהם תרין רישין חסד וגבורה. הנה מעתה תבין כי לכן דוקא בר"ח שהוא ראש המלכות וכן בפסח ושבועות חו"ג באו ב' פרים לרמז על הנ"ל. ונרמז הענין בפרים כי פרים בסוד חג"ת. ומצאתי במעשי תורה להגראז"ל אות יו"ד שיש בכל מועד עשר קרבנות במוסף ב' פרים ואיל וז' כבשים וכולם עולות חוץ השעיר לחטאת רק ביו"ט של ר"ה ויוה"כ ושמ"ע לאשר המה ימי דין לכן גם שעיר החטאת מן המנין ואין בהם רק ט' עולות עי"ש. ולדברינו אפשר ליתן עוד טעם לזה כי לאשר ר"ה ויוה"כ ושמ"ע בנה"י לפי דברינו ששם מקום המלכות לכן בא שעיר החטאת שבמלכות מן המנין. וכן י"ל שלכן כתוב בפסח ושבועות ור"ח לשון זכר ונסכו ומנחתו [וכבר תירץ האריז"ל ע"ז אבל רק על ר"ח ולא תירץ כלל על יו"ט] ובשאר