בנין שמואל ריד

מדליקין וכבר חלקו עליו כל האחרונים], והנה שם בפרשת תצוה על מצות הדלקת נרות בשמן פירש ענין השמן לכן כתב שהוא בזעיר כמ"ש אנת במשחא ולכן הי' ההטבה בבוקר בחינות זעיר ונקרא ההטב"ה ע"ש האור כי טו"ב חסדים דז"א משא"כ בפ' בהעלותך על מצות העלאה והדלקת הנרות פירש שזה בה"ג דמלכות, כי כל בחינות אש במלכות אש המזבח ואש קטורת ומנורה ולכן הי' רק בלילה. והנה הז' חסדים המתפשטים נחלקים בז"א ל"ב וה' שהם ה"ח המתפשטים בחגתנ"ה וב' כללות ביסוד ומלכות כידוע, והנה כתב הגראז"ל בתמיד פ"ג כי שחיטת התמיד הי' קודם דישון המזבח והטבת המנורה ה' נרות, ובעת הקבלה והילוך הדם יותר ממאה אמה הי' מדשנים המזבח ומטיבים ה' נרות. ואח"כ דם התמיד שהוא הזריקה ואח"כ ב' נרות האחרונים עכ"ל. הנה לפי"ז תבין שיטת אבא שאול כמין חומר לפימ"ש בפרקים שעברו כי עבודת הדם בדכומא קבלה בחכמה והולכה בבינה המתפשטת בה' תרעין דילה עד הוד ואח"כ הזריקה ביסוד לכן הי' בעת ההולכה בחי' ה"ג דאימא הטבת ה' נרות בחינות ה"ח דאבא, ואח"כ הזריקה ביסוד ואח"כ משלים ב' נרות שהם יסוד ומלכות כמ"ש בבית עולם ח"ב שה"ס נר מערבי אחד מן השני נרות המזרחים שהוא הששי ממערב יסוד שנקרא מערב עי"ש, וכ"ז בחינות הטבה ונתינות שמן ואח"כ מתחיל בחינות נוקבא קטורת בג"ר שלה ואיברי התמיד בש"ק דילה ומנחה במלכות שבמלכות וכולם נקטרים על האש בחינות מלכות. וכן בערב נתוסף גם על הקטורת בחינות הדלקת הנרות ג"כ בג"ר דמלכות חכמה שלה והוא כפתור ופרח בעהשי"ת

והנה באו בחינות המוחין שמן וקטורת סמוך להקטרת האברים שהיא במלכות, ולא אצל עבודת הדם שהוא בדכורא לטעם שכתבנו כ"פ בחלק זה שהמוחין נכללין במלכות כי היא איומה כנדגלות שוה לג"ר. והיא מקבלת מג"ר ג' אותיות אי"ן ועם ד' שלה נעשית אדנ"י וכל המוחין שמקבל הז"א הכל עבורה לצורך הזיוג לכן הם ד"ו פרצופין הז"א וא"ו ש"ק והיא נקודה אחת עם ג"ר הנכללים בה נעשית דל"ת וכן ביארנו למעלה בסוד שמן ויין שבמנחות. והנה כ"ז בתמיד של שחר שהיתה הקטורת בין דם לנסכים אבל בין הערבים שהיתה הקטורת בין אברים לנסכים כמ"ש בפ"ג דיומא צ"ע להבין סדר הדברים דהרי קטורת ומנורה בחינות חו"ב ולמה יבואו אחר האברים שהם בחינות המלכות, וגם למה נשתנה סדר התמיד הערב מבשחר אבל הענין הנ"ל למדונו רבותינו בטעמו של דבר בגמרא יומא ל"ג דבתמיד של בין הערבים כתוב כמנחת הבוקר וכנסכו דרק המנחה היתה שוה לבוקר מה התם קטורת קודם למנחה אף כאן אבל האברים לא הי' שוים לבוקר דהתם הקטורת קדמה לאברים אבל כאן האברים קדמו להם. והענין נלפע"ד להיות שתפלת הערב בחינות הדינים לכן נעשה עיקר היחוד בבחינות המלכות שבמלכות בחינות המנחה לכן נקראת תפלת המנחה כי המנחה עיקרת ביחוד הזה ולכן באו המוחין שמן וקטורת סמוך למנחה, ובזה תבין ג"כ מש"ל בסימן זי"ן בהג"ה לפי דברי האיטלקים שלא הי' ק"ש בתמיד של בין הערבים ובאמת כן אנו נוהגים בתפלה, והרי לפמ"ש שם שהזריקה נגד הק"ש ואחרי שהי' זריקת הדם גם בתמיד הערב למה לא אמרו ק"ש. ואולם לפי הנ"ל ניחא משום דבתמיד הערב לא הי' הזריקה והקטרת הקרבן עיקר רק המנחה לכן לא נצרכו לק"ש. ודע כי בחינה זאת מלכות שבמלכות נקראת לפעמים בשם לאה והרב הקדוש מקאמרנא נשתמש בזה הרבה. ולכן י"ל כי לאשר במנחה בחינות זיוג לאה העליונה יש גם לבחינה