בנין שמואל קנט

אותיות יק"ו. כי שמאלא הוא תחלת הקירוב בסוד שמאלו תחת לראשי וכו' ושם להלן פירש שאיתדבקותא דנוקבא בדכורא בסוד תפילין של יד בשמאלא ואלו הג' אותיות יק"ו הן כ"א אזכרות שבתפילין וכו'. וכן כתב שם בסוף שאין בכל היכלות התדבקות בדכורא רק כאן עי"ש. ועיין עוד בהיכלות פקודי בהיכל הזה בענין הנקודה דאמצעיתא שבהיכל הזכות בסוד נקודת הטבור בינה עלמא דאתי. ושם השלחנות של שבת עי"ש בארוכה ולדברינו י"ל שזה דוגמת המזבח כי שלחן מכפר כמו מזבח [ובזה י"ל ג"כ בענין הקרבנות של שבת שהגם שנהר דינור שובת בשבת מ"מ נעשה בשבת בבחינות פנימי יותר בסוד שלחנות של שבת שנתבאר שמה בחינות נקודה דאמצעיתא וכן נתבאר שמה בזוהר שבשבת מתכנשין כל החיילין לנקודה הנ"ל. ואפשר זה טעם למה אין חלבי שבת קריבין בחול כי בשבת הוא בחינות יותר פנימי] והנה לאשר כללות הקרבנות בהיכל הזכות והעולה הוא ראש לכל הקרבנות א"כ יהי' עיקר ההתדבקות למעלה בדכורא ע"י העולה. ובפרט לפמ"ש לקמן אי"ה בשם הקדמונים שהעולה בחינות בינה א"כ יהי' העולה בבחינות בינה נקודה דעלמא דאתי. ובזה יתפרשו דברי הזוה"ק הנ"ל ת"ח האי עולה סליקו וקשירו דכנס"י לעילא. ודבוקא דילה גו עלמא דאתי [ראה והבן מתיקות דברי הזוה"ק בענין הדביקות הנ"ל ועלמא דאתי הוא נקודת הטבור כנ"ל]. ובגין דסלקא לעילא כתיב זאת תורת רזא דכר ונוקבא וכו' כד איתער סטרא דצפון כמה דאוקימנא דכתיב שמאלו תחת לראשי [סוד היכל הזכות] כדין איהי סלקא בחביבותא [גבורה] ואיתעטרת בימינא [חסד] ואיתחברת באמצעיתא [ת"ת הרי חג"ת בסוד ג' אתוון יק"ו דדכורא שנרשמים שמה] ואיתנהר כלהו מרזא דקודש הקדשים [בסוד נקודה הנ"ל בינה עלמא דאתי] ודא מגו רזא דאדם ברעו דכהנא עי"ש והיינו כי ע"י התעלותן למלכות דאצילות נתעלין לבחי' אדם בסוד אדם ובהמה ועוד יתבאר אי"ה להלן

ד והנה לפמ"ש שעיקר ענין הקרבנות נעשה בסוד היכל הזכות יתבאר לנו ענין בגדי כהונה שהי' כולם מבד שהוא פשתים חוץ מן האבנט שהי' צמר ופשתים לדידן דפסקינן דאבנטו של כה"ג ביוה"כ לא זהו אבנטו של כהן הדיוט בכל השנה דהנה הגראז"ל בהיכלות ביאר שסוד הפשתים בהיכל הזכות כי שם גבריאל לבוש הבדים, וארגמן בהיכל אהבה וכן תולעת שני בהיכל הרצון. הנך רואה שהצמר הוא למעלה מהפרסה ופשתים בהיכל הזכות למטה מן הפרסה חוץ מן התכלת שביאר שם שהוא בהיכל עצם השמים ולקמן אי"ה אתן טעם בזה אבל מ"מ י"ל שרק גוון התכלת שמה אבל עיקר הצמר למעלה כאשר יתבאר לפנינו. ועוד טעם אחר לפמ"ש הגראז"ל בהיכל ששי דבראשית כי אין הלבושים רק בגוף צמר למעלה מהחזה ופשתים למטה אבל התכלת שלמטה ברגלים בהיכל ה' אין נקרא לבוש, ולכן כתוב שש וארגמן לבושה ולא תכלת ושני עי"ש, ובזה תבין דברי חכמז"ל שאין נקראים בגדים רק צמר ופשתים לענין נגעים ולענין ציצית], וטעמו של דבר י"ל עפ"י דברי האריז"ל שפשתים סודן ביסוד דנוקבא ברוחא דשבק בה בחינות עליות מ"נ. והצמר סודו בדיקנא בחינות המשכת מ"ד מעילא לתתא, וכבר ביארנו למעלה כי שם בהיכל הזכות סוד המ"נ והבירורין שנתבררין בכל יום חדשים לבקרים ונשרפין באש אכלה אש ומתחדשין ע"י החסד סוד שם מ"ה החדש המחי' הניצוצות לכן שם סוד הפשתים אבל בהיכל אהבה שנקרא שומר הברית וכתב הגראז"ל טעמן של הדברים כי שם גנוזות טיפות החסדים שמקבלת מדכורא לכן אפשר שם הצמר בחינות המשכת מ"ד מדיקנא ושם בהיכל אהבה סוד הק"ש כידוע שהוא בחינות