בנין שמואל יד

רק כאשר יוצאים דרך הנק"ב מאחוריו אל המלכות נקראים נקיבה וקין בא מעיטרא דגבורות שבתוך הדכורא עי"ש והנה באמת צ"ע גדול דהרי ביאר שם מקודם בפרקים שעברו כי שניהם קין והבל לא השיגו רק לתרין עיטרין שבמלכות ואפילו הבל שמושרש בעיטרא דחסדים שסודה בזעיר מ"מ לא השיג אותה במקומה רק בתוך המלכות וא"כ הוא היפוך הנ"ל

אבל האמת יורה דרכו שעל עצם הנשמה לא קשה לי' כלום דהוא דבר פשוט שהנפש ממלכות אפילו לזכרים רק הקושיא שלו על הלבוש שגם בלבוש כטל קין כל הלבוש מגבורות וע"ז תירץ שהיו גבורות זכרים וכמ"ש ג"כ בסוף פרק כ"ה שקין הי' רובו גבורות הזכר והבל רובו מחסדי הנקיבה והבן והגם כי הדברים פשוטים ומוכרחים הוצרכתי להאריך מחמת שלא באו שמה הדברים מפורשים בגלגולים ויכולין לטעות בהם והשי"ת יצילינו משגיאות ודע כי אפילו הבל שהיו לו רוב חסדי הנקיבה מ"מ היה זכר לצד שהיו בזיוג גם גבורות הזכר כי מעיקר מ"נ של המלכות נעשו התאומות שנולדו עמו והוא עקרו ממ"ד של הדכורא כמש"ל מדברי הגלגולים והבן

ג ומעתה נבוא בעזרת השי"ת לדברי הגראז"ל אשר כתב בתקונים תיקון ס"ט בענין הנפש בארוכה ותורף הדברים כי רמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת הן נגד דכר ונוקבא לכן נשים חייבים בשס"ה ל"ת, ורמ"ח מ"ע נגד רמ"ח אברים ושס"ה ל"ת נגד שס"ה ימות השנה, והענין דהאדם והזמן הן דכר ונוקבא, רוח ונפש, והנה הת"ת כולל כל הרוחות של כל העולם, ומלכות כוללת כל איברי הגוף של הזמן מששת אלפי שנה, והמה מכוונים זכ"ז מקבילות הללאות וכו' וה"ס מ"ש בס"י עולם שנה נפש ויהיה עולם בזעיר שנה במלכות והנפש באה משניהן לכן היא ג"כ נכללת מרוח ונפש, רוח מזעיר נגד העולם ונפש ממלכות נגד השנה, והרוח בא בעולם לפי המקום, והנפש לפי הזמן, כי בכל רגע באים נפשות אחרות ואם זוכה שיוצא הרוח בשעתו זה שזוכה לבת זוגו שהנפש בת זוגו של הרוח, ואם לא בא בשעתו או שבא בגלגול אבד בת זוגו כי הנפש אינה מתגלגלת כמו האשה שאינה מתגלגלת [כמ"ש בגלגולים ע"ש] והנפש אינה יוצאת כ"א בשעתה ולכן אם בא עוד הפעם בגלגול צריך לבוא בנפש אחר והיא אינה בת זוגו וה"ס צדיק וטוב לו צדיק ורע לו כי הנפש היא מזלו של האדם ובה כל הברכות כמ"ש שרוי בלא טובה בלא ברכה וכו' כי היא כוללת כל הברכות עיי"ש בארוכה דברים נחמדים וכן ביאר שם בתז"ח דף פ"ה ע"א וכן בליקוטים שנדפסו בסוף ספרא דצנועתא עיי"ש כי האדם והזמן זו"נ וכל הנשמות שהן גוף אחד הן זכר וכלל שנות העולם המה נקבה עי"ש

מצאתי כיוצא בזה לרבינו האריז"ל בלקוטי הש"ס אבות. על מאמר אל תהי בז לכל אדם וכו' שאין לך אדם שאין לו שעה כי הזעיר שהוא אדם נקרא יום. והמלכות נקראת שעה. וז"ש אל תהי בז לכל אדם ואעפ"י שהוא עתה בקטנות ואינו משיג מוחין דגדלות הוא בסיבת שאין לו בת זוגו העוזרת אותו הנקראת שעה ואין לך אדם שאין לו שעה היום או למחר עכ"ל הרי מבואר כדברי הגראז"ל רק שהוא ז"ל העמיק הרחיב הדברים

והנה אתה רואה בכאן עולם חדש אשר חדש רבינו הגראז"ל בענין הנפש שהיא הזמן של אדם ומזלו בסוד המלכות דאצילות אשת חיל ובאמת הדברים מתוקים מדבש ונופת צופים כאשר יראה המעיין שם אבל עכ"פ קשה איך ישתוו