בנין שמואל יא

בתקונים ששם כתוב ראי' שמיעה ריח דבור בד' אותיות הוי' וד' חושים שסימנם מעש"ה עשי' הילוך שימוש מישוש בד' דאדני

(יא) וכן בג' אמ"ש כתוב בס"י שאש בראש מים בבטן אויר בגוי' ובתקונים כתוב שמים בראש אש בלב אויר בריאה שהיא הגוי' ובהקדמה בפתח אלי' וכן באד"ז דף רצ"ו כתוב חכמה מוחא בינה ליבא מעוי בדעת איתתקנו ואויר הוא הדעת כידוע וזה יש לישב כי בריאה הוא הדעת המכריע בין חו"ב מוח ולב אבל במעים הוא הדעת המתפשט והבן אולם מס"י קשה

(יב) לתרץ סתירת דברי הגראז"ל עם האריז"ל בענין ג' רישין דא"א שכתב האריז"ל שהם גלגלתא חסד ומוחא גבורה דעתיק וקרומא ת"ת וכן כתב הגראז"ל בעצמו בס"ד דף ד' ע"א ואח"כ כתב כ"פ כי גלגלתא דעת ואוירא חסד ומוחא גבורה

(יג) ועוד שנית שרבינו האריז"ל חושב בזי"ן תקונים את הג' רישין והגראז"ל כתב כי כל הזי"ן תקונים המה בגלגולת לבדה וי"ב דדיקנא במוחא

(יד) ועוד שלישית צ"ע גדול במ"ש שם הגראז"ל במוסגר כי הזין תקונים דגלגלתא המה בינה דגלגלתא בינה, וי"ב דדקנא ששורשה בח"ס היא חכמה ומזל הי"ג נכלל בו ג' אמ"ש בסוד כתר הרי כ"ב ג' ז' וי"ב כח"ב. והנה זה סותר דברי עצמו שהבאתי למעלה שהגלגלת כתר ואוירא חכמה וח"ס בינה גבורה דעתיק וגם דברי רבינו האריז"ל שכתב שג' רישין בסוד נר"ן גלגלתא נשמה ואוירא רוח ומ"ס נפש הרי שהגלגלתא יותר גדולה. ואם נפשך לתרץ עם דברי הגראז"ל בתקונים כ"א דף כ"ג שיש ב' בחינות בגלגלת האחד למעלה מקום הנחת תפילין בסוד כתר כמ"ש קרקפתא דתפילין והיא כתר עליון, והשני למטה בסוד מקיף למוחא ויהיו חכמה מוחא וגלגלתא בינה, אמת כי כן אבל עכ"פ צ"ע דהרי גם הזין תקונים המה למטה בגלגלתא כמו העינים והחוטם ואעפי"כ חשבם הגראז"ל בגלגלת בכתר כמש"ל

(טו) מה שחדש הגראז"ל בתקון ס"ט ענין הנפש שהיא הזמן של אדם עי"ש דברים נפלאים מפז מסולאים יתבאר אי"ה לקמן וצ"ע למה לא זכר האריז"ל מזה כלום, ויתורץ ג"כ למה לא זכר הרח"ו ז"ל את עולם המלבוש המוזכר מתלמידי מהר"י סרוג ז"ל

(טז) ואחרון חביב מ"ש רבינו קה"ק הבעש"ט ז"ל בכ"מ וכן באגרת שלו הנדפסת לדבק א"ע בפנימיות רוחניות האותיות שבתורה ותפלה שהוא אור א"ס המתלבש ברוחניות האותיות וכבר האריכו בזה הרבה תלמידי הבעש"ט ז"ל ועיין בספר התניא ממהרש"ז ז"ל. אבל צריך להבין דהרי ידוע שהמעשה והדיבור המה בחינה אחרונה שבאדם בחינת מלכות שבו. וא"כ הנר"ן של האדם המה יותר גדולים מן המצוה והדיבור של תפלה. ולמה כל הדביקות של האדם הוא ע"י הדיבור. ואדרבה לפי הנראה צריך הדיבור לקבל מחיות רוחניות אור א"ס שבתוך הנר"ן של האדם כמו הנוקבא מהדכורא

(יז) לבאר ענין הצלם על מתכונתו

(יח) בביאור ימי שנות האדם הנזכרים בפרק אבות מבן ה' עד מאה

(יט) בביאור כחות הגוף כמו המרגיש והמתעורר ומניע וכדומה

(כ) בביאור. ענין י"ב אברים פנימים שבאדם

א ונתחיל בעזרת השי"ת לבאר כל אלו הקושיות והשי"ת יעזור לי שלא אכשל