בת עין ט

התחברות חו"ג: והנה משה בשעה ששיבר הלוחות וכוונתו היה לשם שמים היה אז בבחי' הדעת התחברות חו"ג וקשה האיך הכניס א"ע לעבוד את הבורא ב"ה בבחי' דעת ע"ז מרמז הכתוב תירוץ לזה בראשית גימ' יר"א בכו"ר דע"ת פי' בכו"ר נקרא דבר שהוא ראשון מקודם דבר השני שאחריו וזהו יר"א בכו"ר דעת היינו שקודם בחי' דעת שעשה משה ששיבר את הלוחות שהיו מכתב אלהים רק שכוונתו היה לש"ש כמבואר בגמ' היה מקודם הבחי' דעת זו בבחי' ירא שהי' לו גודל אימה ויראה מפני פחד ה' ומהדר גאונו לכך היה רשאי להכניס את עצמו לבחי' עבודה כזו: וזה שאמר הכתוב ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן וגו' פירוש שבחינת היראה נקראת עדן שהיא צריכה להיות קודם בחי' הדעת לשון עדן עד"ה אשר עדן לא היה לשון קדימה ובחי' עבודה כזו שהיא בחי' דעת נקרא ג"ן מלשון גנות כי המעשה אשר הוא עושה שאינ' ע"פ התורה היא מגונה רק שהכוונה הוא מייפהו: וההמשכה וההשפעה מן בחי' וראה לבחי' דעת הנ"ל נקראת בחי' נהר וזהו פי' הכתוב ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן וגו' ר"ל שבחי' המשכה ושפע יוצא מן העד"ן בחי' היראה להשקות את הג"ן בח' הדעת הנ"ל. ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים פי' שעבודה זו היא מארבעה ראשים חסד וגבורה. חסד שבגבורה וגבורה שבחסד פי' כשנהר יוצא מעדן ר"ל כשעושה מעשה שאינו ע"פ התורה שהוא בחי' גבורה רק שכוונתו הוא לשם שמים בחי' חסד ע"י בחי' יראה שקדמ' להמעשה אזי נעשה מן המעשה ההוא בחי' דעת התחברות חו"ג וזהו יפרד לארבעה ראשים היינו חסד וגבורה וחסד שבגבורה וגבורה שבחסד וזהו המתקת הגבורות בחסדים יה"ר שנזכה לזה אמן כי"ר: פרשת נח

אלה תולדות נח נח איש צדיק וגו'. ובזוהר נייחא בעילאה ונייחא בתתאה להבין זה הנה כתיב כי רבה רעת האדם ונח מצא חן בעיני ה' ולפי משמעות הכתוב דהא בהא תליא מחמת שרבה רעת האדם ע"כ ונח מצא חן ואמרתי פירושו שהאמת כך הוא שמצד רעתם ודבקותם בחמס ובהבלי עולם חיי שעה ועולם עובר שהיו דבקים בו מאוד מזה בעצמו נשא נח ק"ו בעצמו ואמר יישר חילי לאורייתא ר"ל שאמר משאדבק א"ע בהבלי עוה"ז עולם עובר וחיי שעה מוטב שאדבק את עצמי בדביקות לבי וכחי בה' חי החיים חיי עולם וכן עשה ודבק את עצמו בה' ובעבודתו ועי"ז ונח מצא חן ר"ל חן גימטריא כבוד ה' פי' שברעת בני דורו מצא נח בחי' חן שגימטריא כבוד ה' ר"ל ע"ד מאמר חז"ל כל מה שברא הקב"ה לא בראו אלא לכבודו והכתוב מזהירנו על זה ואמר יהי כבוד ה' לעולם פי' שתמיד יהיה כבוד ה' נגד עיניך היינו בכ"מ שתסתכל תראה כבוד ה' הגנוז בתוכו ולא יהיה נסתר לפניך כמו שעשה נח כאמור לעיל ועי"ז קראו הכתוב איש צדיק כמאה"ב וצדיק יסוד עולם ר"ל מי היא צדיק מי שהוא רואה יסוד שבעולם ר"ל יו"ד סו"ד יו"ד בחי' חכמה סוד בחי' נעלם וגנוז היינו חכמת השי"ת הגנוז בעולם בכל נברא ונברא שהכל נברא לכבודו והחכם רואה ומסתכל בו בכל מקום ולא נעלם ממנו כבוד ה' מלראותו בכל מקום ובכל נברא כנאמר לעיל ולזה מרמזים חז"ל באמרם בעשרה מאמרות נברא העול' ר"ל בעשרה באות יו"ד המרמז' לבחי' חכמה נבר' כל דבר שבעול' והחכ' מסתכל ומצפה תמיד לראותו לדבק א"ע עי"ז לה' ועי"ז מעלה גם אותם הנבראי' שהם במדריג' התחתונ' מעלה אותם לה' ג"כ וזה הענין מרומז באות צדי"ק שהיא יוד נון כזה צ ר"ל שהצדיק מדבק בחי' יוד בחי' חכמה הנ"ל לכל מדריגות הנפולים התחתונים כי נו"ן מרמז לבחי' נופלים והחכם על ידי בחי' יו"ד בחי' חכמה שמוצא בתוכו שבו נברא ומדבק אותו בו עי"ן מעל' אותו ומרים אותו למעל' אך אעפ"כ היוד הפוכ' לרמז שהצדיק מהפך פניו מהם לבלתי יודבק בהם וע"ז מזהירנו הכתו' שאו מרו' עיניכ' וראו מי ברא אל' מן יוד ברא אלה בחי' הגבורות כידוע שמלת אלה מרמז על בחי' הגבורו' מדריגות התחתונות הנפולים בהבלי עוה"ז ר"ל שאפילו בחי' התחתונות הגרועים הנפולים ג"כ נברא באות יוד בבחי' חכמה וכבוד ה' כנ"ל וזהו שאמר הכתוב אלה תולדות נח ר"ל אלה הן הבחינות הנפולים והגרועים שהיו בני דורו עוסקי' בהם הן היו תולדות נח ר"ל שהעל' אותן למעלה ע"ד מאמר חז"ל תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים שלהם או אפשר לפרש אלה תולדות נח ר"ל שמאלה מאותן המדריגות הנ"ל נתיילד נח כבוד ה' ואותם הבחי' בעצמם שעסקו בהם אנשי דורו לרעה בהם בעצמם עבד נח את ה' ית' והפך את בחי' החושך