בת עין עג

בחי' שלשת אבות כנ"ל לכן עיקר העבודה הוא שתחלת הכל יקבע עתים לתורה ועי"ז ה' יהיה בעזרו שיוכל להשיג בחי' יראה ותהיה תפלתו נשמעת ויומשך בחי' אבות כנ"ל כן יהי רצון

וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבידים אותם ואזכור את בריתי וגו' ונוכל לרמז בזה עבדות השי"ת ונקדים לפרש הפסוק וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר ולפי פשוטו הל"ל וידבר דבר ונראה לתרץ עד"ז דהנה עיקר העבדות שיהיה לו קודם התפלה בחי' הכנעה ואח"כ יתפלל ומחמת ההכנעה שיש לו קודם התפלה יוכל לדבר דבורים בקדושה ובטהרה ובהתלהבות ונותן בהאותיות שמדבר חיות רוחניות ממש כמו שהיה חיות בהאותיות בעת בריה"ע ע"י ך"ב אתוון שנבראו בהם כל העולמות וכשמדבר דיבורים בקדושה וטהרה אזי ממשיך שפע ברכה ע"י דיבורים שלו וזהו דאיתא בזוה"ק אינון ברכאן ואינון מילין דב"נ היינו ע"י המילין דב"נ נמשכו ברכאן עילא ותתא כי כשמדבר בהכנעה אזי התפלה מקובלת כנ"ל וזהו וייצר ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה היינו כשיש לאדם הכנעה באמת ונחשב בעיניו כעפר אז ויהי האדם לנפש חיה ות"א לרוח ממלא היינו אז יוכל לדבר דיבורים שיפעלו ע"י ברכה ושפע רב וזהו מחסד הטי"ת שיהיה לאדם הכנעה קודם התפנה ובכדי שיוכל לדבר דיבורים אח"כ בקדושה וטהרה להמשיך חיות רוחניות בהאותיות בכדי שיהא תפלתו נשמעת אבל כשאין לאדם הכנעה קודם התפלה אזי אינו יכול להמשיך חיות רוחניות בהאותיות מהתפלה ואינה מקובלת וזה מרומז בפסוק אותותינו לא ראינו און עוד נביא ולא אתנו יודע עד מה היינו מה שלא היה חיות בהאותיות מחמת אין עוד נביא כי אלו היה חיות באותיות היו הדיבורים בבחי' נבואה וכ"ז הוא מחמת ולא אתנו יודע עד מה היינו שאין לנו הכנעה קודם שאנו מדברים וזהו דאיתא בגמ' חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת קודם התפלה כדי שיכוונו את לבם לאביהם שבשמים היינו שהיו שוהים בכדי שיכניעו את לבם ולהמשיך ע"י ההכנעה חיות רוחניות בהאותיות כמו שהם במקורם וזהו לאביהם שבשמים שהאותיות נקראים אב והנה בש"ק השער בעצמו פתוח שכל מי ששומר שבת כהלכתו הוא בבחי' תשובה והכנעה ויכול לדבר דיבורים בקדושה וטהרה להמשיך בהם חיות רוחני כמאה"כ יהיה סגור ששת ימי המעשה וביום השבת יפתח היינו שבחול סגור הבחי' הזאת ובשבת יכול לבא לזה הבחי' וזהו וכבדתו מעשות דרכיך היינו כשתשמור שבת כהלכתו מלעשות דרכיך וחפצך אזי ודבר דבר תוכל לדבר דיבורים בקדושה וטהרה להמשיך בהם בחי' נבואה אך בימי החול העיקר תלוי כשיש לאדם הכנעה קודם התפלה אז הוא נותן חיות בהאותיות ודיבורו הם בבחי' נבואה ונמתקו הדינים וממשיכין שפע וברכה וזהו וגם אני שמעתי את נאקת ב"י אשר וגו' ר"ת נביא היינו ששמעתי הדיבורים שהם בבחי' נביא ולכך פעלו בהדיבורים שאזכור את בריתי יה"ר שנזכה לזה אכי"ר

כי עתה שלחתי את ידי וגו' בעבור הראותך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ וגו' ולהבין זה ע"ד עבדות ה' נקדים לפרש תחילה מאחז"ל בעשרה מאמרות נברא העולם כו' אלא להפרע מן הרשעים וכו' וליתן שכר טוב וכו' ויש לדקדק למה הקדימו חז"ל בלשונם הצח לומר בתחילה להפרע מן הרשעים שמשמע שזהו עיקר הכוונה ואח"כ אופן השני ליתן שכר טוב לצדיקים וזהו פלא הלא טבע הטוב להטיב וכמאה"כ טוב ה' לכל וגו' וידוע שעיקר בריה"ע היתה בגין דיתקרי רחום וכו' ובוודאי עיקר המכוון של העשרה מאמרות היתה כדי ליתן שכר טוב לצדיקים ופריעת רשעים ממילא נמשך וא"כ הוה ליה להקדים כדי ליתן שכר טוב לצדיקים ואח"כ להפרע מן הרשעים גם יש לדקדק למה בעשרה דווקא ולהבין כ"ז הנה ידוע שהעולם נברא בבחי' שתי ידים יד ימין ויד שמאל ובכל יד חמשה אצבעות היינו ה' חסדים בחי' יד ימין ה' גבורות בחי' יד שמאל ועד זה יש באדם ה' מדות היינו אהבה ויראה התפארות וניצוח והודיה נגד ה' מדות קדושות עליונות גדולה גבורה תפארת נצח הוד וכאשר משמש האדם בחמשה מדות הנ"ל בבחי' גשמיות בעניני עוה"ז הם נקראים ה' גבורות וכאשר משמש בהם לעבודת הבוב"ה לאהוב את השי"ת בכל לבבו וליראה ממנו ולפארו ולנצח ולקלס ולהודות לה'