בת עין ע

משם אלהים שגימטר' פ"ו שהוא בחי' דין נעשה שם הוי"ה במילואו גימט' מ"ה במילואו ומ"ם ה"א במילואו עולה ג"כ פ"ו שהוא רחמים וזהו ותתצב אחותו מרחוק וגו' אחותו הוא בחי' אחדות ומורה לנו תוה"ק לדעת כשיש בחי' התרחקות בבחי' אחדות צריך לדעת שעיקר הכוונה הוא לדעת מה יעשה פי' בשביל בחי' דעת ומה הוא בחי' דעת לעשות משם אלהים המורה על בחי' דין הצירוף מ"ה היינו שם הוי"ה במילואו מ"ה שהוא מורה על רחמים גמורים וזהו מה יעשה לו פי' היינו לעשות הצירוף מ"ה וכו' יה"ר שנזכה לזה ובזכות זה ובל"ג ב"ב אמן

ויהי כימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו ותעל שועתם אל האלהים מן העבודה. וי"ל שהיה להם להרבות בשמחה כשמת מלך מצרים שהיה מלך חדש שנתחדשו גדרותיו ולמה ויאנחו ונראה לתרץ מחמת שהיו במצרים בבחי' עבדות כמאה"כ אשר הוצאתיך מבית עבדים לא היו יכולים להראות השמחה לכל והוצרכו להטמין השמחה בלב ולהראות פנים זועפות וזהו ויאנחו ב"י שהיו מראים א"ע כך מפני מה מפני העבודה מחמת שהיו מבחי' עבדות וזהו ויזעקו ע"י שהיו בבחי' עבדות כזה שהוצרכו להיות אחד בפה ואחד בלב וזהו ותעל שועתם אל האלקים מן העבודה מחמת שהיו בבחי' עבדות כזה ובכל צרתם וכו' לכך ותעל שועתם וגו'

ויאמר משה אל ה' למה הרעותה לעם הזה וגו': והצל לא הצלת את עמך וצ"ל איך יתכן שמשה רבינו רבן של כל הנביאים ע"ה יאמר נ"ל ע"ד מוסר שהכלל הוא שעיקר עבדות ה' הא בחי' רוח נשברה כמאה"כ זבחי אלהים רוח נשברה לב נשבר ונדכה וגו' וזהו והאיש משה ענו מאוד מכל האדם נבזה בעיניו נמאס ואת יראי ה' יכבד ולא האמין בעצמו שיהיה גאולה כוללת על ידו והיה חושב בדעתו כי איך יתכן להיות שע"י השפל באמת כמותו יצמח גאולה לכללות ישראל לכך אמר מי אנכי כי אלך אל פרעה ויאמר כי אהיה עמך פי' שאדרבה מחמת שיש לך שפלות כזה אני משרה שכינתי עליך כמאה"כ אני אשכון את דכא וכמד"א כמה גדולים נמוכי רוח לפני המקום וזה לך האות שאני בוחר רק בנמוכי רוח בהוציאך את העם תעבדון את האלהים על ההר הזה דייקא קטן שבכולם וזה הכלל כשיש לאדם הזדככות החומריות מכל וכל במדו"מ ויש לו דיבורים טהורים ומחשבות טהורות ושפלות באמת אשרי לו שמכריע א"ע וכל העולם לכף זכות אבל כשאדם עובר עבירה ח"ו הוא להיפוך וזהו והאיש משה ענו מאוד לכך כשראה שלא היה הצלה והיה להיפוך ונתחזק השיעבוד יותר היה תולה שבוודאי הוא הגורם לזה ולכך וישב משה אל ה' פי' שעשה תשובה ויאמר אל ה' למה הרעות לעם הזה למה זה שלחתני לאיש כמוני ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הנכבד והנורא היינו כה אמר ה' ומהראוי היה שיפול עליו אימה ופחד בשומעו את שמך הנכבד והנורא ובוודאי מחמת שלא דיברתי כהוגן הרע לעם הזה מחמת שהכרעתי את כל העולם וכו' לא די והצל לא הצלת שלא הכרעתי לכף זכות אלא שהכרעתי לכף חוב והרע לעם הזה ומחמת שעשה תשובה הכניס בתי' תשובה לכללות ישראל ובחי' תשובה מכונה בשם בינה שמחמת שמבין רוממות האל ית"ש ושפלות עצמו לכך עושה תשובה ויש לו לב נשבר ונדכה כמאמר אליהו ז"ל בינה ליבא וזהו ויאמר ה' אל משה עתה תראה פי' ע"י בחי' עתה שהוא בחי' תשובה כמו דאיתא בגמרא אין ועתה אלא תשובה וכו' תראה את אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה גימ' ב"פ בינה הוא בחי' תשובה שעשה משה וגרם להכניס בחי' תשובה לכנ"י ועי"ז ישלחם ויגרשם מארצו אמן כן יהי רצון: פרשת וארא

וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני ה' וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שד"י ושמי ה' לא נודעתי לחם הנה עיקר השראת השכינה והתגלות האור מאתו ית"ש על האדם הוא ע"י ענוה וע"י לב נשבר כמאה"כ מרום וקדוש אשכון את דכא ושפל רוח וזה היה בחיי אברהם ובחי' משה ובחי' דוד כמאחז"ל נתתי גדולה לאברהם אמר ואנכי עפר ואפר נתתי גדולה למשה אמר ונחנו מה נתתי גדולה לדוד אמר ואנכי תולעת