עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › בת עין

בת עין סח

Bat Ayin 68 · בת עין · free full Hebrew text

Open in the reader →

תחתיהם שום דבר שיהא גרוע מהם וכ"ו צריך האדם להתבונן היטיב ולהתרחק מבחי' גשמיות ותענוגי עוה"ז בתכלית הריחוק ולדבק א"ע לבחי' קדושה כמאה"כ ותתצב אחותו מרחוק לדעה מה יעשה לו ר"ל שמתחילה נתרחקה מבחי' גשמיות ונתחברה לבחי' קדושה כדי שאח"כ תוכל לחזור ולהעלות בחי' גשמיות היינו מדת גשמיות ותענוגיו ולהעלותם ולקרבם לשרשם כי עד שלא הרחיק א"ע מהם לגמרי א"א להעלותם עד שבתחילה ירחיק א"ע מהם והם אצלו בתכלית המיאוס ואח"כ יכול להעלותם כנ"ל וא"ל שזה מרומז בפסוקי ואלה שמות בני ישראל שידוע מאחז"ל אלה קשה מרמז על בחי' גשמיות שהם קשה ואות ואו של ואלה מרמז על בחי' המשכה שנמשך בחי' קדושה לבחי' גשמיות וע"י מה נמשך ע"י שמו"ת נוטריקון שמי"ם ממע"ל ואר"ץ תח"ת ר"ל ע"י שיתבונן בבחי' זו שאין למעלה מבחי' שמיימי ואין למטה מבחי' ארציות ועי"ז יתרחק מאוד מבחי' גשמיות ועי"ז יש בו כח אח"כ להמשיך בחי' קדושה לבחי' גשמיות וזהו הבאים מצרימה ר"ל בבחי' זו של ואלה שמות באו ב"י בבחי' קדושה לבחי' מצרימה שמרמז על גשמיות וזהו מרומז ג"כ בפסוק וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי פי' שהלך מבחי' בית לוי ד"ל אחר שהיה בבחי' בית לוי לשון לויה בחי' חיבור לקדושה הלך אח"כ לבחי' בת לוי לבחי' הקטנה הנקראת בת לוי מרמז לבחי' ארציות להעלותם לקדושה שנזכה לזה כי"ר

ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף ונוכל לרמז באלו הפסוקים דרך עבדות ה' ומקודם נבאר מה דאיתא בגמרא ע"פ ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך בשני יצריך ביצה"ט וביצה"ר ואיתא בספרי הצדיקים כמה פירושים ע"ז וכולם אמת ונוכל לומר ג"כ עז"ה דהנה יש לפעמים בחי' הסתלקות הדעת ע"י התגברות היצה"ר בתאוות הגשמיות וכמעט מואס בחיים חיותו בשביל זה שאינו יכול לבא לבחי' התבטלות היצה"ר מכל וכל ועי"ז הוא רחוק מבחי' קדושה וכל השבירת לב שיש לו מזה הוא ע"י שמתבונן בשכלו לזכור איך היה כשהיה בבחי' דעת והיה רחוק מאוד מבחי' גשמיות ועכשיו הוא משוקע בהם ע"י התגברות היצה"ר ומחמת זה אינו יכול להיות מרכבה לשכינה והוא בחי' חורבן בהמ"ק שעיקר בנין בהמ"ק הוא ושכנתי בתוכם בתוך כל או"א בחי' התקרבות אל הקדושה וכשמסתלק ממנו בחי' דעת ע"י התגברות התאוות נתרחק ממנו בחי' הקדושה ומחמת זה הוא מואס בחיים חיותו והעצה לזה להתבונן בשכלו ולהאמין באמונה שלמה שזו היא ירידה לצורך עליה וכ"ז הוא בוודאי לתוספת תענוג ולא יהיה בהם משוקע ח"ו תמיד בחשכות הזה בהתגברות היצה"ר בתאוות הגשמיים ובהתבוננו בזה יעלה ויבא לאהבת ה' בכל נפשו ובכל מאודו אפי' בעת התגברות היצה"ר ע"י הסתלקות בחי' הדעת ועי"ז יתעלה לבא לבחי' דעת אמיתי וזהו ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך בשני יצריך ביצה"ט וביצה"ר כדי שמזה יבא לבחי' דעת אמיתי והנה כשהוא בבחי' דעת כתקונו נקרא שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד יחודא עילאה שמרמז שהוא אחד ואותו צריך לאהוב בכלות הנפש ואין זולתו לאהוב אותו וכשהוא בבחי' הסתלקות הדעת הוא בחי' בשכמל"ו יחודא תתאה ומזהיר אותנו הבוב"ה ואהבת את ה' וגו' הן כשהוא בבחי' יחודא עילאה בשמע ישראל הן בבחי' יחודא תתאה דבשכמל"ו והנה כשהוא בבחי' דעת הוא בחי' בנין בהמ"ק כמו דאיתא בגמרא מי שיש בו דעה כאלו נבנה בהמ"ק בימיו וכשהוא בבחי' הסתלקות הדעת הוא בחי' חורבן בהמ"ק ואיתא בגמרא מיום שחרב בהמ"ק די לעולם שישתמש בשתי אותיות משם העצם ב"ה כמ"ש כל הנשמה תהלל י"ה וזהו סולו לרוכב בערבות בי"ה שמו היינו הללו ושבחו לרוכב בערבות אפי' בעת הסתלקות הדעת שהוא בחי' חשכות וערבית אעפ"כ הללו אותו בי"ה שמו בשתי אותיות משם העצם ב"ה מבחי' חורבן בהמ"ק ועוד נוכל לרמז עד"ז דהנה כשהוא בבחי' הסתלקות הדעת בחי' חשכות אז הוא בחי' יחודא תתאה בשכמל"ו מרמז שצריך להלל ולפאר תמיד לבו"ע ב"ה ע"ש כבוד מלכותו אפילו בעת התגברות היצה"ר וזהו סולו לרוכב בערבות בבחי' בי"ה שמו בגימ' הר"ת של בשכמל"ו שיו"ד פעמים ה"א הוא כ"ל והנה כשירד יעקב למצרים התחיל בחי' גלות בחי' הסתלקות הדעת ונסתמו