עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › בת עין

בת עין לה

Bat Ayin 35 · בת עין · free full Hebrew text

Open in the reader →

בשם עשו בעת שהם יושבים בשלוה בוודאי אינם נותנים אל לבם להכיר מלוכת הבורא ב"ה וב"ש אשר השפיע עליהם רב טוב ולקבל עליהם עומ"ש כי גוי אובד עצות המה ואומרים ידינו רמה ולא ה' פעל כל זאת רק כשהבורא ב"ה שולח עליהם יסורים אזי הם נתעוררים עי"ז ומכירים מלוכת הבורא ב"ה כמ"ש ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיפה לה' המלוכה: אבל המכונים בשם יעקב אפילו בעת שלוותם בעת שהבוב"ה משפיע עליהם רב טוב וחסד הם מקבלים עליהם עומ"ש וקבלת עומ"ש נקרא כ"ה ע"ש כ"ה אתוון דשמע ישראל שהם עיקר קבלת עומ"ש וכל דברינו הנאמרי' יש לרמז בפסוקים שהתחלנו בהם מלאכים הם בחי' יסורים ההולכים בשליחותו של מקום ואצל יעקב היו בבחי' לפניו היינו תחלתו יסורים וסופו שלוה וזהו וישלח יעקב מלאכים לפניו היסורים שהם אצלו בחי' לפניו שלח אל עשו אחיו שיהיו היסורים אצל עשו בכדי שגם הוא יתעורר ע"י יסורין לקבל עליו עומ"ש וזה שמסיים הכתוב כה תאמרון לאדוני לעשו פי' כ"ה הוא בחי' שכינה מלכות שמים וזה שאמר כה תאמרון וגו' ר"ל שיאמרו לעשו שיקבל עליו עמ"ש בחי' כ"ה ע"י שיבואו עליו יסורים אבל אצל יעקב נאמר כה אמר עבדך יעקב ר"ל יעקב כבר קיבל עליו עמ"ש אפילו בשעת שלוותו ולפ"ז יתפרש הפסוק בעו"ה בטוב טעם עם לבן גרתי וגו' פי' עם לבן ר"ל אפי' בבחי' לובן העליון בחי' חסד שהופיע ה' עלי אעפ"כ גרתי ר"ל הייתי כגר ולא נעשיתי שר וחשוב רק במדת הכנעה וקבלתי עול מלכות שמים ואחר עד עתה ר"ל אפילו כשחטאתי לפעמים והייתי בבחי' אחר אעפ"כ לא המתנתי עד שיעוררו אותי בחי' יסורים כ"א מעצמי נתעוררתי בתשובה שלימה הנקרא עתה וישובו המלאכים אל יעקב ר"ל שנתהפך לו מדה"ד המכונה בשם מלאכים למדה"ר המכונה צ בשם יעקב אכי"ר

ויאבק איש עמו עד עלות השחר וגו' וקרא שם המקום פניאל וגו' ולכאורה אינו מובן מה זה שקרא המקום פניאל מחמת המלאך שראה אז במקום ההוא וכי היה חידוש אצלו הלא גם מקודם ראה מלאכים תרבה כמ"ש ויהי כאשר ראם וגו' מחנה אלהי' זה וגו' ונראה לבאר עד"ז הנה זאת תורת האדם בגשתו אל עבודת הקודש פנימה צריך להשפיל ולהכניע בחי' אל אחר המכונה בשם ס"ם שהוא הס"א שהוא בחי' גסות הרוח ובמה הוא נכנע ע"י בחי' ענוה ושפלות באמת מכניע ומשפיל את הס"מ אל אחר בחי' גסות הרוח שהוא שנאוי ומבוזה ומרוחק מאוד מאוד בעיני השי"ת יותר מכל מדות הרעות ונקרא תועבה כמ"ש תועבת ה' כל גבה לב וצריך לזה אזהרה גדול' מאוד שלא לנטות מאחרי ה' לא מני' ולא מקצתו כי שדי תיכלא בכלא כי ח"ו אש הוא עד אבדון תאכל וענו"ה גימט' סמאל זה לעומת זה שגדול כח ענוה העולה קל"א להשפיל ולהכניע את הס"ם העולה ג"כ קל"א להשפיל ולהכניע את הס"ם לבל יתן לו שום מקום להחטיאו אך בחי' הענוה לאנשים כערכנו הוא דבר נקל ע"י התבוננותו בגודל הפגמים שנעשה בעולמות העליונים ע"י מעשינו אבל מי שהוא שלם במעשיו ונקי מכל עון ואשמה קשה מאוד לבא לבחי' ענוה באמת אך העצה היעוצה לזה הוא ע"י הסתכלות במלאכים קדושים האיך עובדים את הבוב"ה באימה ובירא' בקדוש' ובטהרה עד שאי אפשר להשיג זה העבדות בשכל האנושי מזה יגיע אליו הבושת וההכנעה והשפלות ומכניע ומשפיל בחי' ס"ם והנה ידוע ששרו של עשו היה הס"מ והיה צריך יעקב אבינו ע"ה להשפילו ולהכניעו ע"י בחי' ענוה ושפלות אמיתי ואצל יעקב אבינו ע"ה היה הדבר קשה מאוד לבא לבחי' ענוה ושפלות באמת מחמת שהיה שלם בכל המדות כמאה"כ ויבא יעקב שלם וגו' והיה צריך להרמת ראש העליון לבחי' הסתכלות במלאכים ושרפים ואופנים וחיות הקודש שעבודתם באימה ויראה ברתת ובזיעה בקדוש' וטהרה שאין באפשרי בשכל אנושי להשיג זה מיד בא לבחי' ענוה ושפלות וזהו כי ראיתי אלהים פא"פ ותנצל נפשי ות"א ארי חזיתי מלאכא דה' אפין באפין שהאיך הס עבודתם באימה וביראה ובאתי ע"י זה לבחי' ענוה להשפיל ולהכניע את הס"ם ותנצל נפשי משרו של עשו הוא הס"ם כנ"ל וע"ז המכוון קרא שם המקום פניאל ולא על ראיית המלאך שזה לא היה בעיניו חידוש כלל ונוכל לומר עוד עד"ז דהנה עיקר העבדות הוא