בת עין רמב

ההסתר הנ"ל שוכח האדם העיקר ועושה הכל לתאוותו וזהו בחי' עמלק שנתגברה בחי' שכח"ה כנ"ל וע"ז מזהיר הכתוב ואמר תמחה את זכר עמלק לא תשכח פי' שלא יהיה לך בחי' שכחה הנ"ל וכן יהיה לעתיד לבא שימחה את זכר עמלק ולא יהיה עוד שכחה הנ"ל ויהיה כל עשיותיו של אדם אשר יעשה בעניני עוה"ז בלתי לה' והנה עסקו של אדם שעוסק בענייני עוה"ז הגשמיים נקרא בחי' עץ ומה שלומד ומתפלל בכח האכילה ההוא שאכל מעסקו שעסק בעניני עוה"ז נקרא פרי והנה מתחילה צוה הקב"ה להאדמה שתוציא הארץ עץ פרי שיהיה טעמו כטעם הפרי היינו שעסקו של האדם בענייני עוה"ז יהיה בלתי לה' לבדו ויהיה טעמו כטעם הפרי היינו כטעם המצוה בעצמה אבל האדמה לא כן עשתה מחמת גודל ההסתר והחושך נתקלקל זה ורק המצוה בעצמה יש לה טעם והעשיות הגשמיות אין בהם טעם אבל ע"י התשובה כאשר האדם שב אל ה' מהפך חשוכא לנהורא ונעשה טעם מעשיו אשר עשה בגשמיות כטעם הפרי כנ"ל והנה אז יתוקן חטא האדמה ותצא מקללתה ויתבערו מן העולם מוץ ותבן והנה אז יוחזר הדבר לתחלתה שיהיה טעם עץ ופרי שוה ובהיות כן ב"ב יתכן לקרות פרי העץ בשם פרי האדמה כי הוא אוכלא דאפרת העץ והפרי אחד הם וכימי העץ וגו' וזשאה"כ ולקחת מראשית כל פרי האדמה פי' שתוציא טעם הפרי מהאדמה עצמו שיהיה טעם עץ ופרי שוה שיהיה טעם מעשי הגשמי כטעם המצוה כנ"ל וזהו מרומז במאחז"ל בתשרי נברא העולם פי' שבריה"ע היה בתשרי בשביל בחי' תשרי לשון אשור"נו הסתכלות שמסתכל בכל מעשיו שיהיה לה' ומה שהיה לומד תחלה בחי סתר וחושך נתהפך אות ס' ונעשה שי"ן ונכנס בין ת"ו ובין רי"ש ונעשה תשרי בהוספת אות יוד גימ' עשר פעמים צ"א שהיא בחי' וה' בהיכל קדשו ע"י שתקן כל השבע מדות שלו לה' כנ"ל וזה שאה"כ בחודש השביעי באחד לחדש היינו כשנתחדש בחי' שביעי בחי' שבע מדות שלו כנ"ל אז נעשה ר"ה גימ' עש"ר פעמים אלהים ועוד אות א' לרמז לבחי' דביקות באלופו של עולם וזהו רק באבותיך חשק ה' וגו' היינו שהו רצון הבוב"ה שיהיה תיקון בחי' אבות שהם כללות זיין המדות ויעקב שהיה בחיר שבאבות עולה שמו יעקב כמספר זיין פעמים שם העצם ב"ה לרמז לתקן שבע המדות כנ"ל וזהו בחי' השבועה אשר נשבע לאבותינו לשון שבע לרמז לבחי' שבע מדות כנ"ל וזשאה"כ ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם פי' שתבא אל הכהן לשון עבדות אשר יהיה בבחי' ימים ההם ימים עילאין היינו בחי' שבע מדות כנ"ל ולכן צוה הקב"ה להביא ביכורים משבעת המינים שנשתבחה בהן א"י דייקא היינו כי אלו הפירות של א"י שגדלו בקדושה הם בקל יותר לאכלם בבחי' קדושה בחי' טעם עצו ופריו שוה ולהגיע לבחי' יומין עילאין כנ"ל אבל פירות שגדלו בח"ל יותר קשה לאכלם בבחי' קדושה ובאת א"ל הכה"ן גימ' אל"ף בחי' אלופו של עולם אש"ר יהי"ה בימי"ם גימ' זיין פעמים צ"א וגם בחי' אברה"ם יצח"ק יעק"ב גימ' זיין פעמים צ"א בחי' וה' בהיכל קדשו ועוד אחד יותר מרמז לבחי' דביקות לאלופו של עולם וזהו ובא"ת אותיות אבו"ת א"ל הכה"ן בחי' אל"ף כנ"ל אש"ר יהי"ה בימי"ם כנ"ל יה"ר שנזכה לזה אכיה"ר

וה' האמירך היום להיות לו לעם סגולה וגו' ולתתך עליון על כל וגו' ונוכל לפרש ע"ד המוסר ענין טעם סמיכת פרשת זו לפרשת עמלק הנה עיקר רצון הבוב"ה בבריה"ע היתה בשביל בחי' שלשת אבות אברהם יצחק יעקב היינו בחי' אברהם אוהבו הוא בחי' חסד ואהבה לה' ובחי' פחד יצחק הוא בחי' פחד ויראה לפני ה' ובחי' תתן אמת ליעקב הוא בחי' אמת שיהיה לב כל אחד דבוק תמיד בבחי' אמת ויהיה הלב ופה אחד באמת וזהו עיקר החיות של העולם שעי"ז יהיה לו דירה בתחתונים להשרות קדושתו בעוה"ז ולהחיותם כמאה"כ ואתה מחיה את כולם ר"ל שבחי' הקדושה הוא עיקר החיות של העולם וכמאה"כ כי הוא חייך ואורך ימיך שע"י התורה יכולים להגיע לבחי' הנ"ל והשראת הקדושה וזהו והיה כי תבא לשון מביא פי' שתהיה ממשיך ומביא בחי' א"י אמנם א"א להגיע לבחי' התורה וקדושת השלשה בחי' הנ"ל כ"א ע"י סגולת בחי' ענוה ושפלות כמאה"כ את מי אשכון את דכא ושפל רוח כי אם יש בו ח"ו שום גסות הרוח אם חכם הוא תורתו מסתלקת ממגו היינו שמשכחה מחמת שבחי'