בת עין טז

שלקח לשמו בחי' בטחון וזה היה לו עזר בעצמו בכל הענינים יה"ר שנזכה לזה אמן

ויצא מלך סדום לקראתו וגו' ומלכי צדק מלך שלם וגו' ויאמר מלך סדום אל אברם וגו':

הנה באה"ח נתן טעם על הפסקת הכתוב בסיפור ומלכי צדק בתוך דיבורי מלך סדום לאברם ע"ש וגם חלקי אמרה נפשי ע"ד המוסר וגם ליתן טעם למה לא רצה ליקח הרכוש ולפי הדין היה שלו והראי' שנתן ממנו מעשר למלכי צדק ואין אדם מעשר את שאינו שלו וגם מלך סדום בעצמו הסכים על ידו שיקח את הרכוש ולהבין כל זה הנה ידוע שאברה' הוא בחי' חסד שהי' מרכבה למדת החסד מחמת שתמיד הסתכל במד' החסד של הבורא ב"ה איך שלא כלו רחמיו בכל שעה ובכל עת ובכל רגע וחיינו מסורים בידו ותמיד מחיינו ברוב חסדיו והסתכל תמיד במדה זו והשתוקק להתדבק במדה זו הנכונה ולדמות עצמו ליוצרו כמאמר חז"ל מה הוא רחום אף אתה רחום וגומל חסד עם כל באי עולם כדי לדבק ע"י מדת החסד לבורא ית"ש אמנם מצד היותו בח"ל מקו' מדור הקליפות מבחי' הגבורות לא היה יכול להשיג מדת החסד בשלימות לכן השי"ת היה לו בעזרו ונתן לו עצה נכונה ואמר לו לך לך ר"ל ל"ך אל כף הדמיון פירוש לך אל בחי' הדמיון לדמות ליוצרך מה הוא רחום וגו' לדבק בשלימות לבחי' החסד וזה א"א רק כאשר תלך מארצך וממולדתך שהיא בח"ל מקום מדור הקליפות כנאמר לעיל ותלך אל הארץ אשר אראך ר"ל לא"י ושם אתה בעצמך תראה גודל קדושתה שתשיג אותה בשלימות מצד ששם בארץ הקדושה משכן כבוד מלכותו ית' בחי' השכינה ואין השכינה שורה כי אם במקום החסד ולא במקום אכזריות וגבורות וגם ע"ז השרה הקב"ה את שכינתו על הצדיקים רחמנים בני רחמנים ודבקים תמיד במדת החסד וע"ז גם בא"י שהוא בחי' חסד גם שם כבוד מלכותו שוכן וזהו שרמז הכתוב ויעבור אברם בארץ עד מקום שכ"ם ר"ת שם כבוד מלכותו גם שכ"ם אותיות ש"ם ך' ר"ל ך' הדמיון הנ"ל ר"ל שהלך ונסע הנגבה לדרום בחי' החסד פי' שבקש למצוא להשיג מדת החסד ויעבור בארץ עד שמצא המקום שכ"ם ר"ל מקום אשר שם כבוד מלכותו שוכן. עוד מרמז שכ"ם אותיות ש"ם כ' ר"ל שם יכולין להשיג בחי' כ"ף הדמיון הנ"ל ושם השיג אאע"ה אותה המדה בשלימות ונעשה מרכבה למדה העליונה אמנם כשנשבה לוט והוצרך אברהם לעשות מלחמה בבחי' גבורות כדי להציל את לוט ולגמול חסד עמו כדרכו ומדתו שהוא חסד אבל מכל מקום נדבק קצת במדת אכזריות לכן תיכף ויצא מלך סדום לקראתו וגו' מלך סדום ידוע שהוא שורש בחינת הגבורות ואכזריות הפך מדת אברהם שאברהם גמל חסד עם כל באי עולם והם גמלו רעה עם כל העוברים כידוע וזהו שאמרו כל אלה חברו אל עמק בחי' הקליפות כי מלך סדום היה בחי' שורש האכזריות וכשראה שגם אברהם השתמש קצת באותה הבחי' תיכף יצא לקראתו לדבק בו רק שהשי"ת ברוב חסדיו לאהבתו את אברהם שלח לו תיכף ומיד רפואה למכה ומלכי צדק מלך וגו' והוא כהן לאל עליון ר"ל שהיה כהן בחינת החסד והוציאו ג"כ לח"ם ויי"ן גימ' פסח בחי' חסד וע"י שנתוסף מלכי צדק עם בחי' החסד לאברהם והתגברו יחדו והוכנעו את מלך סדום בחי' האכזריות וכשראה מלך סדום כי נכנע מכל וכל אמר לאברהם עכ"פ הרכוש קח לך כדי שיהנה מאותה בחי' כלום ואפשר יודבק בו מאומה וע"ז נשבע אברהם ואמר הרימותי ידי לאל עליון ר"ל שהרים א"ע לבחי' אל בחי' חסד וע"כ א"א ליקח מכל אשר לך ר"ל מאותה הבחי' שלך בכדי שלא יהנה כלל מאותה בחי' הרעה ומ"מ נתיירא אברהם מאוד מאותה המדה מחמת ששימש בה קצת בשעת המלחמ' עד שהבטיחו יתברך כמאה"כ היה דבר ה' אל אברם במחזה לאמר אנכי מגן לך וגו' ולכאורה קשה למה שינה הכתוב לכתוב במחזה לשון תרגום ולא נכתב במראה כדכתיב במראה אליו אתודע ולפי דרכינו ניחא שידוע שלשון תרגום אינה מבחי' הקדושה כי אם מאותה בחי' הסמוכה לקדושה והיא קדושה גם כן ואברהם שמש במדת אכזריות וכוונתו היה לבחי' החסד להציל את לוט כענין התרגום שהוא סמוכה להקדושה והיא קדושה ג"כ וזש"ה היה דבר ה' אל אברם במחזה פי' מחמ' במחזה ר"ל ע"י שהיה אברם בבחי' במחזה בבחינת תרגום נתיירא מאוד לכן הבטיחו הקב"ה וא"ל אל תירא אברם אנכי מגן לך וגו' ר"ל אנכי אהיה בעזרך לבלתי התדבק בך שום