בת עין קנו

צרה בחי' אב"ל נתהפך ונעשה ל"ב"א בחי' חס"ד הוא בחי' גאולה שנגאל מהצרה וזה רמזו רז"ל באמרם רחמנא לבא בעי פי' רחמנא היינו ה' המרחם וחפץ חסד הוא רוצה בחי' לבא היינו שיהפכו ישראל מן אותיות אב"ל לאותיות לב"א כנ"ל וזהו ענין הנגע כמאה"כ וראה הכהן את הנגע וגו' ושער בנגע הפך לבן וגו' וטימא אותו וגו' פי' שער הוא בחי' דינין שע"י בחי' דין בא נגע ע"י שהפך לבן היינו שהיפך אותיות לבן ממה שהיו בתחלה בחי' חסד בחי' לב"ן הפך אותם ונעשה אותיות נב"ל לשון נבלה שאין לו חיות רוחני בחי' קדושה וסיוע מלמעלה לכן וטימא אותו עד שמתקן כל זאת ומעלה בחי' דין לבחי' חסד כנ"ל ויטהר וזהו מאחז"ל ע"פ ויעבור ה' על פניו ויקרא וגו' מלמד שנתעטף הקב"ה כש"צ וכולי פי' ויעבו"ר גימט' חס"ד גבור"ה ומכאן למדו שהקב"ה נתעטף היינו שנתעטף ונתלבש בחי' חסד בבחי' גבורה וע"י שהאדם מבין ומאמין בזה ומעלה בחי' גבורה כנ"ל ממשיך ע"ע י"ג מדות הרחמים ונגאל מבחי' גבורה כנ"ל וכ"ז הוא הן בבחי' גשמיות הן בבחי' רוחניות כשנופל ממדריגתו מעבודתו בקודש ועלה ג"כ אותה בחי' גבורה כנ"ל וזהו מרומז בפסוק אשה כי תזריע וילדה זכר וגו' ר"ל אש"ה מרמז לבחי' דין כידוע היינו כשבא על האדם בחי' דין (בחי' נפילה מעבודתו בתורה ותפלה) ועי"ז מפשפש במעשיו ומעלה אותה בחי' דין לבחי' חסד ועי"ז נמשך עליו קדושה עליונה בחי' זכ"ר גימ' ברכ"ה. בחי' חסד ואח"כ וטמאה שבעת ימים וגו' היינו שאחר כל הנ"ל נופל ממדריגתו במדותיו בבחי' שבע מדות שלו שנקראים שבעת ימים כידוע וע"ז אמר הכתוב כימי נדת דותה תטמא פי' ע"ד מאחז"ל טומאת נדה היה כדי לחבבה על בעלה פי' שגם בחי' נפילה זו השניה בבחי' שבעת ימים בחי' שבע מדות הוא ג"כ כבחי' טומאת נדה כדי לחבבה על בעלה וגם זהו הוא להעלותו למדריגה יותר גדולה כמאה"כ כי שבע יפול צדיק וקם שבחי' נפילה הוא בשביל קימה ועליה למדריגה יותר גדולה אכי"ר

ואם נקבה תלד וגו'. ויש לדקדק בשינוי לשון הכתוב אצל זכר כתב הלידה קודם ואצל נקבה הלידה לבסוף והל"ל ואם תלד נקבה ולהבין זה גם להבין פי' הכתוב כי תבואו אל ארץ כנען אשר אני נותן לכם לאחוזה וגו' הנה עיקר בחי' העבודה הוא בחי' דעת התחברות חו"ג לחבר בחי' גשמיות לבחי' קדושה ולתקן מדותיו הגשמיים ולהעלותם לבחי' קדושה וכמאה"כ כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ ויש לדקדק לכאורה מה חידוש משמיענו הכתוב בזה שהבוב"ה עשה בשמים ובארץ כיון שהוא ברא אותם בוודאי יכול לעשות עמהם מה שהוא חפץ אלא כל אשר חפץ ה' קאי על האדם אשר חפץ ומבקש לדבק עצמו בה' הוא עושה בשמים ובארץ ר"ל מחבר בחי' ארץ היינו בחי' גשמיות לבחי' שמים היינו בחי' רוחניות בחי' קדושה וזהו בחי' גר שמכניס בחי' גשמיות תחת כנפי השכינה ומרומז באותיות ג"ר ר"ת גשמיות רוחניות אמנם כאשר זוכה האדם שה' יהיה בעוזרו להיות בבחי' זו בחי' דעת בחי' ג"ר הנ"ל צריך האדם לידע באמת שאין זה כחו ועוצם ידו רק עזר ה' בלבד וז"ש דהמע"ה כאשר הגיע לבחי' זו אמר לפני ה' גר אנכי בארץ אל תסתר ממני מצותיך פי' אנכי עכשיו בחי' גר הנ"ל אבל אני יודע שהוא רק מצד דביקות שלך פי' מצד רחמיך הרבים שאתה מדבק בחי' הקדושה לבחי' שלי לכן אבקש אל תסתר ממני מצותיך מלשון צוותא בחי' התחברות אבל כאשר סובר האדם ח"ו שכחו ועוצם ידו עשה לו בחי' זו והוא גסות הרוח אזי מסתלק ממנו חכמתו ובחי' אהוי"ר שיש לו כמאחז"ל אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו שהוא בחי' בית כי בי"ת מרמז לשני בחי' יראה ואהבה הנ"ל אמנם יש ג' בחי' אהוי"ר א' הוא ע"מ לקבל פרס בעה"ז אעפ"י שהיא בחי' גרועה מאוד מ"מ מדה טובה היא שהוא מאמין במכר ועונש ב' הוא בחי' אהבה ויראה ע"מ לקבל פרס בעוה"ב דווקא ג' היא אהוי"ר אמיתית שלא ע"מ לקבל פרס רק מגודל השתוקקות להבורא ב"ה בגודל בושה והכנעה אמיתית וצריכים ליזהר מאוד כשיש לו אחת מן הג' בחי' הנ"ל שידע ויאמין שהוא בעצמו לא עשה שום פעולה ואין לו שם אחיזה בהם רק מחסד ה' שהופיע עליו הבוב"ה וזהו מרומז בפ' אשה כי תזריע וילדה זכר פי' תזריע גימט' ג' פעמים אהב"ה ירא"ה מרמז לג' בחי' הנ"ל וע"ז אמר הכתוב אשה כי תזריע פי' אשה היינו כנ"י כי