בת עין קלב

הזה לכם ואמר החר"ש הי"ה לב"ם פי שקודם קריאתו בתורה היה לו בחי' התבוננות כנ"ל על כל המעשים והמחשבות שחלפו ועברו מקודם כנ"ל ונעשה בחי' חר"ש שאינו מדבר מחמת אימה ופחד לפני ה' ואח"כ היה הדיבור בבחי' החדש הזה לכם שנעשה הדיבור בבחי' התחדשות כנ"ל בחי' דברים היוצאים מן הלב כנ"ל ובחי' זו נעשה בר"ח ניסן גימט' ה"פ ל"ב שמרמז לבחי' ה' ל"ב הנ"ל וגרם זה מחמת שבו הוקם המשכן ושכן עליו הענן ולא יכול משה לבא וגו' וידע משה שלא יוכל לכנס מחמת קטנות שלו שסירב בשליחתו של הקב"ה ולכן נכתב בתורה ויקרא בא' זעירא ובעבור זאת נכנע משה מאוד והיה לו לב נשבר ועי"ז היה הדיבור יוצא מפיו בבחי' משה כנ"ל בבחי' כלות הנפש ונכנסו דיבורים אלו שלו היוצאים מן הלב ללב כנסת ישראל ונתעורר לבם לתשובה ונעשו בחי' כלה בכלות הנפש לה' ומה שהיה והוקם בתחילה בחי' נקודה בלבד נכנס לחופה ונתעלה עד מאה לבחי' קדושה והוקם המשכן וזהו שאמר הכתוב ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן וגו' ודרשו רז"ל ביום שהוקם המשכן נעשו ישראל ככלה הנכנסת לחופה שדרשו את הפסוק שביום הזה נעשה בישראל בחי' כלות בחי' כלות הנפש ע"י בחי' דיבור של משה שהיה בג' בחי' הנ"ל מ"נורה ש"קלים ה"חדש ר"ת מש"ה כנ"ל ועי"ז נתעורר לבם של ישראל לתשובה ונכנסו לחופה ונעשו בחי' מאה בחי' כלה לחופה כנ"ל והיו באים לבחי' קדושה ועי"ז הוקם. המשכן וע"י משה שהמשיך את האור מלמעלה בבחי' וא"ו בחי' שופר שמעורר לבם לתשובה ונעשה משה. שפיר קאמרת ע"כ כתיב וא"ו בתבת כלות שהוא מרמז לבחי' המשכה מלמעלה לכל ישראל ע"י משה כנ"ל ובחי' זו מרמז בפ' אדם כי יקריב מכם קרבן לה' מן הבהמה וגו' פי' אדם כי יקריב מכ"ם גימט' מאה היינו כאשר ירצה האדם להתקרב לבחי' מאה בחי' קדושה הנ"ל יקריב מן הבהמה כלומר שיהיה בתחילה כבהמה שאינו יכול לדבר מחמת גודל בושה והכנעה מפני גדולתו ית"ש כמאה"כ אדם ובהמה תושיע ה' פי' שעיקר דעת האדם הוא להיות בתחילה כבחי' בהמה שאין לה כח הדיבור מחמת פחד הי כנ"ל ואח"כ ע"י התשובה יהיה בחי' קרבו לה' לבחי' קדושה כנ"ל ואז תושיע ה' יה"ר שנזכה לזה אמ' כן יהי רצון: סליק ספר שמות פרשת ויקרא

ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאוהל מועד לאמר ויש לדקדק דהל"ל ויקרא ה' אל משה וידבר אליו וגו' שיכתב השם אחר ויקרא ולא אחר וידבר ועוי"ל במה שסיים ספר שמות בפסוק כי ענן ה' על המשכן יומם ואש תהיה לילה בו לעיני ב"י בכל מסעיהם ויש לדקדק בזה באומרו בכל מסעיהם דמשמע שבכל מסעיהם היינו בשעת נסיעה היה ג"כ ענן ה' על המשכן וגו' וקשה הלא כתב ובהעלות הענן מעל המשכן יסעו בנ"י וגו' שלא חנה הענן על המשכן רק בשעת חנייה בלבד ולא בשעת נסיעה ויש לפרש כ"ז ע"ד המוסר הנה כתיב ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה וגו' כי הנה שני מיני אורות יש בבחי' עבודה בהתבוננות בגדולת הבוב"ה א' להתבונן בבריה"ע שנברא מאין ליש ושמחיה ומהוה אותו בכל רגע ורגע בלתי הפסק כלל ובחי' אור השני הוא להתבונן ביצ"מ האיך שהבוב"ה שידד מערכות עליונות ומושל בכל וכו' והנה בחי' א' שהוא מבריאת העולם הוא מאור גדול ונקראת שבת אבל הוא בבחי' סתומה שהוא סתום מעינים ולא נראה כ"כ לעיני הכל אשר ע"כ יש אפיקורסים שאינם מאמינים מצד שטח עיניהם מראות אותו האור הקדוש ובחי' זו נקראת ס' ע"ש שהוא בבחי' סתום ובחי' אור השני יצי"מ הוא המאור הקטן לממשלת הלילה שנראה לכל כמאה"כ שמעו עמים ירגזון תפול עליהם אימתה ופחד וגו' שהכל ראו