בת עין קיד

ירא לשקר בשבת כי הכל רק באמת שהוא ראש תוך סוף של כ"ז אותיות והוא מדה שביעית בחי' שבת יה"ר שנזכה לזה

בלילה ההוא נדרה שנת המלך ויאמר להביא את ספר הזכרונות דברי הימים וגו'. ואיתא בגמרא שנת המלך מלכו של עולם וא"ל בזה האופן עדה"מ והילוך לעבודת השי"ת דהנה עיקר השגחת הבוב"ה הוא רק לנמוכי הרוח כמה"כ קרוב ה' לנשברי לב ועיקר בחי' ענוה בשלימות היא כשאינו יודע כלל שהוא בבחי' ענוה ושפלות אבל כשיודע בעצמו שהוא בבחי' שפלות זהו אינו ענוה בשלימות ובחי' ענוה מכונה באות יו"ד שהוא קטנה שבאותיות ומכונה באות כ' ע"ש צדיקים מטין וכפוף ראשיהם גם בחי' ענוה מכונה בשם מאה והוא כענין מודי"ם גימ' מאה וצריך לכרוע כדאיתא בספרים הקדושים גם כ"ף במילואו הוא גימ' מאה ע"ד ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך אל תקרי מה אלא מאה וזהו אדם כי יקריב מכ"ם גימ' מאה וזהו קרבן לה' כמה"כ זבחי אלהים רוח נשברה ואז הוא מכונה בשם אדם כשהוא בבחי' ונחנו מ"ה בגמטריא אד"ם והכלל הוא שעיקר בחי' העבודה הוא בבחי' שפלות וענוה באמת ואז הבוב"ה משרה שכינתו עליו כמאה"כ אשכון את דכא רק אעפ"י שיש לו ענוה בשלימות אעפ"כ צריך להיות בהתחזקות ביותר להתפלל לפני הבוב"ה ולא לחשוב כי מי אנכי לגשת אל הקודש רק אדרבה להתחזק יותר ויותר מחמת האמונה שאתה שומע תפלת כל פה רק ההתחזקות צריך להיות בגודל אימה ויראה ופחד וזהו ויקרא אל משה עי' שמשה הי' בבחי' יראה והכנעה וזהו מרומז בתיבת ויקרא אותיות רי"ו מתיבת ויקרא גימטריא ירא"ה אות ק' מרמז על הכנעה כנ"ל וא' זעירא מרמז ג"כ על הכנעה וזהו הפעולה שדיבר ה' אליו שנתייחד הדיבור אליו ובזה מתורץ מה שכתוב ויקרא וידבר ובחי' ענוה באמת הוא בחי' חשק כדאיתא בגמ' חושקני בכם כי אתם המעט שאתם ממעיטין עצמיכם לפני ולהבין מהו ענין חשק נוכל לומר עד"ז ששם הוי"ה ב"ה בניקוד צבאות הוא ח"לם ש"בא ק"מץ ר"ת חש"ק וזהו חשקתי בכם פי' שאני משרה קדושת שמי עליכם כשאתם ממעיטין עצמיכם לפני גם חשק מרמז על ג' הוי"ות בניקוד ג' נקודות אלו וזהו ענין מגילה שאות יוד מתיבת מגילה מרמז על ענוה ואותיות מגל"ה גימ' ג"פ הוי"ה ב"ה. והכלל שצריך האדם לזכך החומר מכל, וכל ולפי ההזדככות כך הוא בחי' שפלות ולפי השפלות כך הוא התגלות אלהות עליו וזהו ג"כ מרומז בתיבת מגילה שאות יוד מרמז על ענוה פי' כפי ההכנעה כך הוא מגלה אלקותו עליו וזהו זאת התורה אדם פי' שהתורה אינה מתקיימת אלא כשהוא בבחי' מ"ה גימ' אד"ם כדאיתא בגמ' שהתורה נמשלה למים מה מים יורדת למקום הנמוך אל התורה אינה יורדת אלא לנמוכי רוח וכשהוא לומד תורה בענוה שלימה הבוב"ה משרה שכינתו עליו קדושת שם הוי"ה ב"ה בניקוד חשק ומשתעשע עמו וחשק בו ולזה מרמז תיבת תור"ה גימ' חל"ם שב"א קמ"ץ ועתה נחזור לענינינו שעיקר השגחת הבוב"ה הוא רק לנמוכי רוח ומשגיח עליהם בעינא פקיחא אבל כשהוא ח"ו בבחי' גסות הרוח הבוב"ה אינו ומשגיח עליו בעינא פקיחא ונעשה ח"ו בחי' שינה וזהו בלילה ההוא נדד"ה גימ' ג"ס מחמת שהוא בחי' גסות הרוח לכך נעשה שנת המלך מלכו של עולם בחי' שינה ומזה בא בחי גבורה הנ"ל ויאמר להביא ספר הזכרונות דברי הימי"ם גימטריא מאה היינו לבוא לבחי' ענוה בשלימות ואזי ויהיו נקראים לפני המלך להשפיע מדת חסד על כללות מחמת שבוודאי ישגיח עליהם בעינא פקיחא כמאה"כ קרוב ה' לנשברי לב ומשפיע השפעות טובות וברכות לכלליות אמן כן יהי רצון:

פרשת כי תשא עוד דרושים מפ' זו תמצא בפ' שקלים כי שם מקומם

ועשית כיור נחושת וגו'. ויש לדקדק למה נאמר פרשה זו בפרשה כי תשא ולא נאמרה אצל מלאכת המשכן וכליו ונ"ל ע"פ דאיתא אמר ר"ע לתלמידים כשתגיעו לאבני שיש טהור אל