בת עין יא

וראה ומבאר הכתוב אלה תולדות נח וגו' היינו בחי' תשובה הנקראת נ"ח צדיק תמים היה בדורותיו וגו' ואמר בדורותיו לשון רבים ולכאורה הי' לו ליכתוב לשון יחיד בדורו אלא אמר בדורותיו לרמז על כל הדורות שהיו מאדם הראשון ועד נח שהיו כולם מכעיסין עד שבא בחי' נח בחי' תשובה ויולד נח שלשה בנים: את ש"ם מרמז לבחי' אמונה. את ח"ם מרמז לבחי' מ"ח דברים שהתורה נקנית בהם: את יפ"ת מרמז לבחי' מעשים טובים היינו שע"י בחי' תשובה נתיילד שלשה בחי' הנ"ל בחי' אמונה וקביעות עתים לתורה ועשיית מעשים טובים כנ"ל וע"י בחי' תשובה יבא משיח צדקנו בב"א וזהו שאמר ה' לנח לעשות את התבה מרמז למשיח היינו שהי' שלש מאות אמה אורך התבה מרמז לאות שי"ן של משיח חמשים אמה רחבה מרמז לאותיות מ"י של משיח ושלשים אמה קומתה מרמז לאות ח' של משיח. והארת כ"ב אותיות התורה שיאירו עלינו ב"ב היינו כ"ב אותיות ואות ח' של משיח גימ' שלשים וכל הענין של נח ותיבה מרמז לבחי' תשובה וביאת המשיח כי הכל תלוי בתשובה ואעפי"כ אמרו רז"ל אין בן דוד בא אלא עד שיהיה הדור כלו זכאי או כלו חייב אמנם מי שיהיה זכאי יהיה לו בביאת המשיח לתהלה ולתפארת אבל מי שיהיה חייב והיה לו לדראון ולבזיון ויסבול יסורים עד שיזדכך שיוכל לקבל אור המשיח וזהו שפרש"י יש שדורשים אותו לשבח היינו ששני מיני דורשים יש בישראל יש שדורשים ומבקשים ומתפללים על ביאת המשיח היינו החכמים דורשים אותו לשבח היינו שיהיה להם לשבח ולתפארת ויוכלו לקבל אור המשיח ויש שדורשים אותו שיבא משיח אעפ"י שיהיה להם לגנאי שאינם זכאים שיוכלו לקבל אור המשיח ויהיה להם לגנאי ח"ו ובזה מרמז רש"י זללה"ה שיתאמץ כל אחד ואחד להכין א"ע לביאת המשיח כדי שלא יהיה לו לגנאי ש ק כ"א לשבח ולתפארת כיר"א

עשה לך תיבת עצי גפר וגו' איתא בילקוט ראובני בשם הראקטני וז"ל תבת נח מחזקת ת"ך רבא נ"ז אלף ושני רביעיות הלוג וכן הוא חותמו של הקב"ה אמת וכן מחנה ישראל עכ"ל וקשה להולמם שלכאורה אין פי' כלל לדברים אלו א' קשה שהילקוט הציב ציוני על פסוק עשה לך ודרש תיבת נח ולא ראינו שום דרש על מה דפתח כלל. ב' קשה שעשה פירוד בין הדבקים מהמספר הגדול שהוא ת"ך רבוא והדר תני נ"ז אלף הלא חמשי' אלף הוו חמשה רבוא יותר טוב היל"ל תכ"ה רבוא וז' אלפים: ג' קשה למה לחלק יצא שני רביעיות הלוג הול"ל חצי לוג ד' קשה וכן מחנה ישראל וכן חותמו של הקב"ה אמת אין לו ביאור והתקשרות למאמר הנ"ל ונ"ל לבאר שדבר גדול רמזו בזה אשר כל דבריהם ברוח קדשם אשר הופיע ה' עליהם ממרום להעיר לבות בני אדם להורות לנו דרך המלך לא נטה ימין ושמאל בהשתוקקות עוז ותעצומות רב להמשיך עלינו מקדושה עליונה שהוא בחי' אמת בכל פרטי עבודתינו במעשה דבור ומחשבה לקשרם ולייחדם באמת דהנה העיקר באדם העובד ה' שיהיה בבחי' אמת שיהיה תוכו כברו שיזדככו ויתקשרו השלשה לבושין אלו בהמשכת הקדושה העליונה לתוכן שהוא בחי' אמת ואז הוא מכונה בשם אדם כמאמר אתם קרוין אדם ר"ל כשהוא בבחי' אתם אותיות אמת היינו שכל ג' לבושין מדו"מ המה מקושרין בקדושה העליונה אז קרוין אדם שע"ז מרמז מלת אדם ר"ל א' מרמז על בחי' מחשבה כי א' במלואו אותיות פלא לשון מכוסה וטמיר מרמז על המחשבה: אות ד' מרמז על דבור אות מ' מרמז על מעשה ר"ל כששלשתן יהיו בקדושה אז נקרא אדם בבחי' אמת והנה תיבת נח מרמז על בחי' קדושה עליונה שממנה נתהוו תולדות שמים וארץ כנ"ל והקדושה הוא בבחי' אמת שהוא דבר הקיום כי קושטא קאי שיקרא לא קאי וזהו פי' תחתים שנים ושלישים תעשיה ר"ל תעשיה היא לשון עשייה ותקון פי' שמתקן הג' בחי' הנקראים תחתיים מרמז לבחי' מעש' שניים מרמז לבחי' דבור ושלישים שהוא מרמז לבחי' מחשבה שהיא עליונ' על ב' הבחי' הנ"ל וכולם תתקן לקשר' יחד ע"י שכל מודו"מ שלו יהיה בלתי לה' לבדו בבחי' אמת וזהו תיבת נח היתה מחזק' ת"ך רבוא היינו שהי' בה ג' בחי' אלו ר"ל שהיה בו בחי' מחשב' קדושה בחי' ת"ך ריבו"א אותיו' כת"ר שמרמז על בחי' מחשב' וגם היה בו בחי' דבור הקדוש וזהו נ"ז אלף אותיו' אזן מרמז על בסי' דיבור שמבחי' שמוע' נמשכ' הדיבור כי מי שאינו שומע אינו מדבר וגם היה בו בחי' מעשה בקדושה ומרומז בשני רביעית הלוג ר"ל שני דלתין שנעשה מם סתומה כמאמר המגיד זללה"ה שצורת מ"ם סתומה הם שני דלתין ומ"ם מרמז על