בעל שם טוב על התורה, מקץ יא

יחשוב בכל עת שכל דבר שיש בעולם הכל מלא מהבורא יתברך שמו, כמו שאמר הכתוב (ירמיה כ"ג) את השמים ואת הארץ אני מלא, וכל הדברים הנעשים מכח מחשבות בני אדם ותחבולותיהם צריך לידע שהם הכל מן הבורא יתברך שמו, ואפילו דבר קל שבקלים שנעשים בעולם הם כולם מהשגחתו יתברך שמו, וכשנודע סוד זה לאדם צריך להבין שלא יהיה חילוק אצל האדם בדבר שהוא רוצה לעשות, בין שנעשה דבר זה כרצונו, ובין שלא נעשה כרצונו, כיון שהכל הוא מהבורא יתברך, והוא יודע שכן טוב לו שלא יהיה נגמר ונעשה כרצונך, ומכח זה לא יקפיד אדם לעולם לצער על איזה דבר שחישב לעשות ולא עלה בידו מכח לפועל, לפי שהוא יאמין שרצון הבורא הוא להיפך, ובוודאי אם היה זה ישר לפני הבורא היה לי לסעד לגמור, ועכשיו שאין כח בידי לגמור, בוודאי לא עלה דבר זה לרצון לפני הבורא, ומכח זה עשה לי טובה עוד מכח זה שלא עשה לי דבר זה: (הנהגות ישרות דף י' ע"א).