בעל שם טוב על התורה, מצורע ה

בש"ס דתענית פרק קמא (ד"ח ע"א) וא"ר אמי מאי דכתיב (קהלת י׳:י״א) אם ישוך הנחש בלא לחש כו' אם השמים נעצרין וכו' מאי תקנתיה ילך אצל חסיד שבדור ויתפלל וכו', ואם לחש ונענה והגיס דעתו מביא אף לעולם, שנאמר (איוב ל״ו:ל״ג) מקנה אף על עולה וכו', והקשה מורי אם הוא חטא והגיס דעתו, העולם מה חטאו, וביאר כי מהראוי שמי שאמר לשמן וידליק הוא יאמר לחומץ וידליק כרבי חנינא בן דוסא (תענית דכ"ה ע"א) ואם היו כל בני עולם נוהגין בחסידות לא היה פלא על אחד שאמר לחומץ וידליק וכך היה, כי כולם עושים כך, מה שאין כן מחמת שבני עולם הולכין בשרירות לבם הרע, ואין עולה להם זה, כי אם ליחיד בדורו, שאם נענה בתפלה הוא דבר נפלא בעיניהם, לכך מגיס זה דעתו, ואם כן הוא בסיבת דורו ובני עולם, לכך מביא אף בעולם ודפח"ח: (תוי"י ויצא דכ"ח ע"א, חקת דקס"ב ע"א, רשפי אש פ' בראשית אות י"ד).