בעל שם טוב על התורה, קדושים יז

עוד שמעתי ממורי ביאור מוסר למוכיח שיזהר בעצמו, על פי משל שנכנס חסיד לכרך שיש בה בתי זונות וביקש לחקור מהות אנשי הכרך, אמר אלך אל בית המזיגה ששם רבים מצויים, ויש להבחין מעניני הדיבורים והסיפורים, כי הלשון הוא קולמוס הלב, וכך היה, ששמע שזה סיפר מה שעשה עם זונה פלונית וכן חבירו וכו' עד שחרה לו עד מאוד, וכאשר הרגישו בו שהוא חסיד מפורסם נתנו לו כל אחד ואחד מתנה הגונה שיכפרו פניו במנחה, למחר עשה תחבולות שיתאספו שמה שיקבל מהם מתנות, עד אחר כך עשה כמעשיהם, והנמשל מובן, לכך ישמור את עצמו המוכיח מהכיעור והדומה לו, ודפח"ח: (תוי"י בסופו דר"ט ע"ב).